מה עושים במוצאי תשעה באב – מתי מותר לאכול בשר?

המקור

השולחן ערוך (או״ח תקנח, א) כותב: ״בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי, ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי״. הרמ״א מוסיף: ״ויש מחמירין עד חצות היום ולא יותר״.

כביסה, תספורת ורחיצה

המשנה ברורה (תקנח, ס״ק ג) כותב שכמו בשר – כך גם רחיצה, תספורת וכביסה, נוהגים להמתין עד חצות היום. כשתשעה באב חל ביום חמישי – מותר בכל אלה בעשירי, שהוא ערב שבת, לכבוד שבת.

כשהצום נדחה

כשתשעה באב חל בשבת ונדחה ליום ראשון, הרמ״א כותב שבמוצאי הצום מותר בשר ויין ביום שני בבוקר, אבל בלילה – אסור, ״מפני אבילות של יום״. תספורת וכביסה – מותר כבר בלילה, כפי שכתב המשנה ברורה.

מה עוד עושים

בצאת הצום מתפללים ערבית ומבדילים (כשהצום נדחה ממוצאי שבת – על הכוס בלבד, בלי נר ובשמים). נוהגים לקדש את הלבנה במוצאי תשעה באב, אחרי שטועמים משהו ונועלים נעליים. ומתחילים את ״שבע דנחמתא״ – שבע שבתות של נחמה, שבהן מפטירים בנבואות הנחמה של ישעיהו.

סעודת מצווה

ברית מילה או פדיון הבן שחלים בעשירי באב – אוכלים בהם בשר ושותים יין כרגיל, כמו בכל סעודת מצווה, כי האיסור כאן קל יותר מאשר בתשעת הימים.

הגמרא (תענית ל ע״ב) מבטיחה: ״כל המתאבל על ירושלים – זוכה ורואה בשמחתה״.