למה לובשים לבן ביום כיפור – קיטל?

המקור

הרמ״א (או״ח תרי, ד) כותב: ״יש שכתבו שנהגו ללבוש בגדים לבנים ונקיים ביום הכיפורים דוגמת מלאכי השרת, וכן נוהגין ללבוש הקיטל, שהוא לבן ונקי, גם הוא בגד מתים, ועל ידי זה לב האדם נכנע ונשבר״. המנהג מובא בשם הגהות מיימוניות.

כמלאכים

ביום כיפור ישראל נמשלים למלאכים: אין אוכלים ושותים, עומדים רוב היום בתפילה, ואומרים ״ברוך שם כבוד מלכותו״ בקול רם, כמו שהמלאכים אומרים. הבגדים הלבנים משלימים את התמונה – האדם מתעלה מעל צרכי הגוף. גם הכוהן הגדול נכנס לקודש הקודשים ביום הזה בבגדי לבן.

בגד מתים

הטעם השני הפוך במבט ראשון: הקיטל דומה לתכריכים. האדם שלובש אותו נזכר שהוא בן תמותה, ושיום יבוא ויעמוד לדין – וזה מעורר לתשובה. ״לב נשבר ונדכה, אלוהים לא תבזה״.

מי לובש

בקהילות אשכנז נוהגים שגברים נשואים לובשים קיטל בתפילות יום כיפור, ויש שגם רווקים. בקהילות ספרדיות רבות לא נהגו בקיטל, אבל נוהגים ללבוש בגדים לבנים. נשים נוהגות ללבוש בגדים לבנים או בהירים, בלי קיטל, ויש שנמנעות מתכשיטים בולטים. ובכל דבר – הולכים לפי מנהג המקום והמשפחה.

עוד פעמים

את הקיטל לובשים גם בליל הסדר (במנהג אשכנז), בתפילת גשם וטל, ובחופה – החתן. בכל אלה יש צירוף של שמחה ויראה, של מלכות ושל ענווה.

הסנדלים

יחד עם הלבוש הלבן, נעילת הסנדל אסורה ביום כיפור (קיצור קלג, א), ולכן הולכים בנעלי בד או גומי. גם זה חלק מהתחושה: יום שבו האדם מתנתק מעט מצורכי העולם הזה.