קריעה – על מי קורעים, איפה ואיך

משמעות הקריעה

הקריעה היא מן המנהגים העתיקים ביותר של אבלות: כבר בתורה מסופר שיעקב קרע את שמלותיו כשחשב שיוסף מת. הבגד הקרוע מבטא את מה שאין לו מילים – שהחיים נקרעו. ההלכה הפכה את התגובה הספונטנית הזו למעשה מכוון, שנעשה בעמידה ובברכה, כקבלת הדין.

על מי ומתי קורעים

קורעים על שבעת הקרובים שמתאבלים עליהם: אב, אם, בן, בת, אח, אחות ובן או בת זוג. מן הדין הקריעה נעשית בשעת הפטירה או השמועה. כיום נוהגים ברוב המקומות לקרוע לפני ההלוויה, בהדרכת אנשי חברה קדישא, ויש קהילות שנוהגות לקרוע סמוך לקבורה. בשבת ובחג אין קורעים; הקריעה נעשית לאחר מכן. בחול המועד יש דינים מיוחדים, ויש לשאול רב.

איך קורעים

• קורעים בעמידה.
• קורעים את הבגד העליון שלובשים – בדרך כלל חולצה, סוודר או ז׳קט – ולא מעיל חיצוני שמסירים בבית.
• את התחלת הקרע אפשר לעשות בסכין או במספריים, ואת ההמשך קורעים ביד, לאורך הבגד מן הצוואר כלפי מטה.
• על אב ואם – בצד שמאל, ליד הלב. על שאר הקרובים – בצד ימין.
• שיעור הקרע – טפח, כעשרה סנטימטרים.
• גם נשים קורעות, ובאופן צנוע; נוהגות לחבר את הקרע מיד בסיכה.

ברכת דיין האמת

לפני הקריעה או בשעתה האבלים מברכים: "ברוך אתה ה׳ אלוהינו מלך העולם דיין האמת". זו ברכה של קבלה: גם ברגע הקשה ביותר האדם מכיר בכך שהעולם אינו הפקר. מי ששומע בשורה קשה על אדם שאינו קרובו – נוהגים לומר "ברוך דיין האמת" בלי שם ומלכות.

לבישת הבגד ותפירתו

את הבגד הקרוע לובשים כל ימי השבעה, חוץ מבשבת. על אב ואם, יש מקומות שנוהגים שמי שמחליף בגד בתוך השבעה קורע גם את הבגד החדש. אחרי השלושים, על שאר הקרובים מותר לתפור את הקרע. על אב ואם אין תופרים תפירה רגילה לעולם, ומותר רק לחבר את שני צדי הקרע בתפירה גסה וזמנית אחרי השלושים.

טעויות נפוצות

• לקרוע בישיבה – הקריעה נעשית בעמידה.
• לקרוע מעיל או סוודר שמסירים מיד אחר כך, ולהישאר בלי בגד קרוע.
• לחתוך את כל הקרע במספריים במקום לקרוע ביד.
• לקרוע בצד הלא נכון – שמאל על אב ואם, ימין על שאר הקרובים.
• לקרוע בשבת או בחג.