סגולות במסורת ישראל
זמנים מסוגלים לתפילה בשנה – ערב ראש חודש, ניסן, ט״ו בשבט, ל״ג בעומר ועוד
במסורת ישראל יש ימים שנחשבים ״עת רצון״ לתפילה: ערב ראש חודש (״יום כיפור קטן״), חודש ניסן – שבו מברכים את ברכת האילנות, ט״ו בשבט – שבו נוהגים להתפלל על אתרוג מהודר, ל״ג בעומר – יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי, ערב ראש חודש סיון – תפילת השל״ה על הילדים, והושענא רבה – חתימת הדין. בכל אחד מהם יש מנהגים שונים, והעיקר הוא התפילה.
הנה הזמנים המוכרים, לפי סדר השנה, עם המקור לכל אחד:
הסגולות והמקורות
ערב ראש חודש – יום כיפור קטן
יש הנוהגים לומר בערב ראש חודש סדר תפילות ותחנונים הנקרא ״יום כיפור קטן״, ויש המתענים.
המקור: מנהג שהתפשט מחכמי צפת, ונדפס בסידורים רבים. ראש החודש הוא זמן של התחדשות ותשובה.
ט״ו בשבט – תפילה על אתרוג
לאכול מפירות ארץ ישראל, ולהתפלל שיזמין ה׳ אתרוג מהודר לחג הסוכות.
המקור: ט״ו בשבט הוא ראש השנה לאילן (משנה ראש השנה א, א). התפילה על אתרוג היא מנהג נפוץ שהובא בספרים ובעלון שבאתר.
תענית אסתר ופורים
יום תענית אסתר ויום הפורים נחשבים עת רצון לתפילה על כל בקשה.
המקור: על תענית אסתר – בשם ספר ״קב הישר״; על פורים – בשם תלמידי הבעל שם טוב; כפי שהובאו בעלונים שבאתר (ראו למטה).
ניסן – ברכת האילנות
היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים מברך ״שלא חיסר בעולמו כלום״.
המקור: גמרא ברכות מג ע״ב; שולחן ערוך אורח חיים סימן רכו.
שביעי של פסח
יום קריעת ים סוף, שבו נוהגים לבקש על דברים ״קשים כקריעת ים סוף״ – פרנסה וזיווג.
המקור: על פי מאמרי חז״ל (פסחים קיח ע״א; סוטה ב ע״א), וכפי שהובא בעלון שבאתר.
ל״ג בעומר
יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי. נוהגים לשמוח, להדליק מדורות, ולשיר את הפיוט ״בר יוחאי״.
המקור: מנהג ישראל. היום נקשר בספירת העומר ובתלמידי רבי עקיבא (יבמות סב ע״ב), ובמסורת – ביום פטירת רבי שמעון.
ערב ראש חודש סיון
תפילה על הבנים והבנות, ובמיוחד תפילת השל״ה.
המקור: על פי השל״ה, שחיבר את התפילה ליום זה.
אלול – לדוד ה׳ אורי
אמירת מזמור כ״ז מראש חודש אלול ועד סוף חג הסוכות (לפי המנהגים השונים).
המקור: מנהג נפוץ, שנדפס בסידורים (תהילים כ״ז).
הושענא רבה
היום האחרון של חול המועד סוכות, שבו נוהגים להרבות בתפילה, לומר תיקון בלילה ולחבוט ערבות.
המקור: חבטת הערבה היא ״מנהג נביאים״ (סוכה מד ע״א). ההבנה שבו נחתם הדין מובאת בספרי הקבלה ובמנהגי ישראל.
כפי שהובא בעלוני השבת שבאתר
״יום תענית אסתר יום חשוב הוא למאוד, וכתבו בספרים הקדושים שיום זה סגולה הוא לפתיחת שערי שמים.״
כפי שהובא בעלון תורה וחסד – בית זכריה, גיליון 410, פרשת תרומה תשפ״ג. למאמר המלא: הלכות פורים: קריאת המגילה בלילה וביום, קריאה מפלג המנחה, ברוב עם או ותיקין – וסגולת תענית אסתר
״לכן יבקש האדם על כל עניניו בני חיי ומזוני, ועת רצון גדולה בשמים.״
כפי שהובא בעלון תורה וחסד – בית זכריה, גיליון 411, פרשת תצוה תשפ״ג. למאמר המלא: הלכות משלוח מנות: שני מיני מאכל, חלקי בשר שונים, ומשלוח בשותפות – וסגולות לפורים
המנהג לומר מזמור כ״ז ״לדוד ה׳ אורי וישעי״ מראש חודש אלול עד שמיני עצרת, בוקר וערב אחרי התפילה – כפי שהובא שם בשם ספר ״שם טוב״.
כפי שהובא בעלון תורה וחסד – בית זכריה, גיליון 536, פרשת ראה תשפ״ה. למאמר המלא: הלכות חודש אלול: לימוד מוסר, אכילה לפני סליחות וסגולות לחודש
על הפיוט ״בר יוחאי״, מחברו רבי שמעון לביא, ומנהגי אמירתו בקהילות.
כפי שהובא בעלון תורה וחסד – בית זכריה, גיליון 523, פרשת אמור תשפ״ה. למאמר המלא: מושגים ביהדות: הפיוט "בר יוחאי" – מחברו, מנהגי אמירתו וסגולתו
על לימוד ״תיקון ליל שבועות״ והכנת הלב לקבלת התורה.
כפי שהובא בעלון תורה וחסד – בית זכריה, גיליון 422, פרשת במדבר תשפ״ג. למאמר המלא: הלכות שבועות: תחנון עד י"ב בסיון, מגילת רות, סעודה חלבית, טלטול ביום טוב וסגולת התיקון
למה דווקא בזמנים האלה
המקורות מדברים על ״עת רצון״ – ״ואני תפילתי לך ה׳ עת רצון״ (תהילים סט, יד). יש ימים שבהם, לפי המסורת, התפילה מתקבלת ביתר שאת: ימים של דין ורחמים, ימים של ניסים, וימים של התחדשות. אבל אין זה אומר שבשאר הימים התפילה פחות חשובה – ״קרוב ה׳ לכל קוראיו״.
כדי לדעת מתי חלים הימים האלה השנה, אפשר להיעזר בלוח החגים והמועדים ובממיר התאריכים.
הסבר מלא
ברכת האילנות – מתי מברכים, על אילו עצים, והנוסח
ברכת האילנות: נוסח הברכה מהגמרא, מתי מברכים (חודש ניסן), על אילו עצים, האם נשים מברכות, ומה המנהג בשבת – לפי ההלכה המקובלת.
תפילה על אתרוג בט״ו בשבט – מה המנהג ואיך מתפללים
המנהג להתפלל בט״ו בשבט שיזמין ה׳ אתרוג מהודר לסוכות: מה ידוע על מקורו, איך מתפללים, ומה עוד נוהגים בט״ו בשבט – פירות ארץ ישראל ואין תחנון.
שאלות נפוצות
מהו יום כיפור קטן?
שמו של ערב ראש חודש, שבו נוהגים בקהילות רבות לומר סליחות ותחנונים, ויש המתענים. זה מנהג שהתפשט מחכמי צפת.
מתי מברכים ברכת האילנות?
לכתחילה בחודש ניסן, כשרואים לראשונה עצי פרי מלבלבים. מברכים פעם אחת בשנה.
מה עושים בט״ו בשבט?
נוהגים לאכול מפירות ארץ ישראל, אין אומרים תחנון, ויש הנוהגים להתפלל על אתרוג מהודר לסוכות.
למה הושענא רבה נחשב יום דין?
בספרי הקבלה ובמנהגי ישראל מובא שבו נחתם הדין שנפתח בראש השנה, ולכן מרבים בו בתפילה.
עוד באתר
- סגולות לפרנסה – פרשת המן, פותח את ידך ומקורות נוספים
- סגולות לזיווג ולשידוך – שיר השירים, ט״ו באב ותפילה
- תפילה וסגולות לרפואה – מה מקובל במסורת, ומה לא
- תפילות וסגולות לילדים – פריון, לידה וחינוך במסורת
- סגולות לשמירה – מזוזה, צדקה, קריאת שמע ומקורות נוספים
- סגולות להצלחה בלימודים ולזיכרון – מה אומרים המקורות
- תהילים לפי בקשה – אילו מזמורים נהוג לומר, ולמה
- ראש חודש – תאריכים ומנהגים
- ט״ו בשבט – תאריך ומנהגים
- ל״ג בעומר – תאריך ומנהגים
- סוכות והושענא רבה
- ספירת העומר – כמה היום
מאמרים מהעלונים בנושא
- הלכות חודש ניסן: ברכת האילנות – קטנים, נשים, ערלה ואילנות מורכביםתורה וחסד – בית זכריה
- הלכות ניסן וערב פסח: חמץ שנפסל, ברכת האילנות, מלאכה ותספורת בערב פסח ואכילת מצהתורה וחסד – בית זכריה
- הלכות פסח: הכשרת תבנית ומחבת, בוטנים ופירות יבשים, בדיקת חמץ בפנס וברכת האילנות בלילהתורה וחסד – בית זכריה
- הלכות ברכת האילנות: נוסח הברכה, מהו לבלוב, זריזות, אילנות מורכבים ושני אילנות – וסגולה לפסחתורה וחסד – בית זכריה
- הלכות ברכת האילנות – זמן הברכה, קטנים, ושבת וראש חודשתורה וחסד – בית זכריה
בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.