תפילה על אתרוג בט״ו בשבט – מה המנהג ואיך מתפללים

למה ט״ו בשבט

המשנה (ראש השנה א, א) קובעת שט״ו בשבט הוא ״ראש השנה לאילן״ – לעניין מעשרות ושנות העורלה. מאחר שזה ״יום הדין״ של העצים, נהגו להתפלל בו על הפירות, ובמיוחד על האתרוג – הפרי שמשמש למצווה בחג הסוכות, ושהתורה קוראת לו ״פרי עץ הדר״ (ויקרא כג, מ).

איך מתפללים

1. ביום ט״ו בשבט, בכל שעה ביום.
2. יש סידורים ולוחות שבהם נדפס נוסח ״יהי רצון״ מיוחד לתפילה על האתרוג – אפשר לומר אותו.
3. אפשר גם להתפלל בלשונכם: שתזכו לאתרוג כשר ומהודר, לקיים את מצוות ארבעת המינים בשמחה.
4. יש הנוהגים לצרף את התפילה לאכילת פירות ט״ו בשבט, אחרי הברכות.

מה עוד נוהגים בט״ו בשבט

• פירות ארץ ישראל – נוהגים לאכול מפירות הארץ, ובמיוחד משבעת המינים שהארץ נשתבחה בהם.
• אין אומרים תחנון – כך נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן קלא).
• סדר ט״ו בשבט – יש קהילות הנוהגות לערוך סדר של פירות עם פסוקים ולימוד, על פי ספר ״פרי עץ הדר״.
• סדר הברכות – כשאוכלים כמה פירות, יש סדר קדימה בברכות; ראו את מדריכי הברכות באתר.

למה דווקא אתרוג

מכל ארבעת המינים, האתרוג הוא הרגיש ביותר לפגמים – כתם, חסרון או פטם שנשבר עלולים לפסול אותו או לגרוע מהידורו. חז״ל דרשו ״זה אלי ואנווהו״ (שמות טו, ב) – התנאה לפניו במצוות, ובכלל זה ״לולב נאה״ ואתרוג נאה (שבת קלג ע״ב). לכן יש טעם לבקש עליו כבר בראש השנה לאילן, חודשים לפני החג.

בין תפילה לבחירה

התפילה אינה במקום ההשתדלות. לפני סוכות בוחרים אתרוג בעיון, ובשאלת כשרות מתייעצים עם מי שמבין. התפילה בט״ו בשבט מזכירה שגם ההידור במצווה הוא מתנה משמים.

טעויות נפוצות

• לחשוב שהתפילה היא חובה. זה מנהג נפוץ, לא הלכה.
• לחשוב שהתפילה פוטרת מבדיקת האתרוג לפני סוכות.
• לומר תחנון בט״ו בשבט.
• לקנות ״סגולה״ או קמיע לט״ו בשבט. אין צורך בשום קנייה כדי להתפלל.