40 יום בכותל – מה המנהג, מה ידוע על מקורו ואיך עושים
ארבעים יום בכותל הוא מנהג נפוץ בדורות האחרונים: מגיעים לכותל המערבי ארבעים יום רצופים ומתפללים על בקשה מסוימת – בעיקר על זיווג, ויש העושים זאת על ילדים, רפואה או פרנסה. לא מצאנו למנהג מקור קדום מפורש, ולכן אנו מביאים אותו כמנהג. יסודו בשני דברים שיש להם מקור: מעלת התפילה במקום המקדש – ״לא זזה שכינה מכותל המערבי״ – והמספר ארבעים, שמופיע במקורות רבים כזמן של תשובה ושל שינוי. אין בו הבטחה, ואין צורך לשלם לאיש כדי שיתפלל בשבילכם.
המקור
- ״לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי״ – שמות רבה ב, ב.
- התפילה אל מקום המקדש – תפילת שלמה, מלכים א ח, ל–מט.
- ״ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני״ – סוטה ב ע״א.
- תפילה ארבעים יום רצופים בכותל – מנהג נפוץ בדורות האחרונים; לא מצאנו לו מקור קדום מפורש.
למה דווקא בכותל
הכותל המערבי הוא שריד של הקיר שהקיף את הר הבית. בתפילת שלמה בחנוכת המקדש ביקש שכל תפילה שתופנה אל הבית הזה תישמע (מלכים א ח), ומאז מתפללים יהודים בכל העולם לכיוון ירושלים והמקדש. במדרש נאמר ש״לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי״ (שמות רבה ב, ב). לכן הכותל נחשב למקום מיוחד לתפילה.
למה ארבעים יום
המספר ארבעים חוזר במקורות פעמים רבות: ארבעים יום עמד משה בהר, ארבעים שנה הלכו ישראל במדבר, ובגמרא נאמר ש״ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני״ (סוטה ב ע״א). מכאן שארבעים יום נתפסים כזמן שלם של התמדה ושל שינוי, ולכן נקשרו במיוחד לבקשה על זיווג.
איך עושים
- מחליטים על בקשה אחת ברורה, ומקבלים את המנהג ״בלי נדר״.
- מגיעים לכותל ארבעים יום ברציפות. יש הנוהגים בכל שעה ביום, ויש המקפידים על תפילת שחרית או מנחה במקום.
- אומרים כמה פרקי תהילים, ומתפללים בלשונכם על הבקשה. אפשר לכתוב פתק ולהניחו בין האבנים.
- נוהגים בכבוד המקום – בלבוש צנוע, בשקט, ובלי לפנות אחורה מיד בסיום התפילה.
מה עושים אם הפסקתי
יש הנוהגים להתחיל מחדש אם דילגו על יום, ויש הממשיכים מהמקום שעצרו. מאחר שזה מנהג ולא הלכה, אין בהפסקה חטא. מי שקיבל על עצמו בלשון של נדר ומתקשה להמשיך – ישאל רב על התרת נדרים.
על ״תפילה בשבילכם״ בתשלום
יש גורמים שמציעים, תמורת תשלום, להתפלל בשבילכם ארבעים יום בכותל. במסורת ישראל אין ישועה שתלויה בתשלום. אפשר ורצוי להתפלל בעצמכם, וגם הורים, אחים וחברים יכולים להתפלל עליכם בלי שום עלות. מי שאינו יכול להגיע לכותל – יתפלל במקומו, לכיוון ירושלים.
טעויות נפוצות
- לחשוב שארבעים יום בכותל ״מבטיחים״ ישועה. זה מנהג של התמדה בתפילה, ולא הבטחה.
- לשלם למישהו שיתפלל בשבילכם ארבעים יום. התפילה שלכם, או של קרוביכם, היא העיקר.
- לקבל את המנהג בלשון נדר. עדיף לומר ״בלי נדר״.
- להזניח את ההשתדלות בזמן הארבעים יום.
שאלות נפוצות
מה המקור ל־40 יום בכותל?
זה מנהג נפוץ בדורות האחרונים, ולא מצאנו לו מקור קדום מפורש. יסודו במעלת התפילה במקום המקדש ובמספר ארבעים, שמופיע במקורות רבים.
חייבים להגיע באותה שעה כל יום?
לא. יש המקפידים על שעה קבועה או על תפילה במניין, ויש המגיעים בכל שעה. העיקר הוא ההתמדה והכוונה.
אפשר לעשות 40 יום בכותל בשביל מישהו אחר?
כן. הורים, אחים וחברים נוהגים להתפלל על מי שמחכה לזיווג או לישועה, ומזכירים את שמו ושם אמו.
ומה אם אינני יכול להגיע לירושלים?
מתפללים בכל מקום לכיוון ירושלים. אפשר לקבל אמירה קבועה – כמו שיר השירים או תהילים – בבית, ארבעים יום.
עוד סגולות ומנהגים
שיר השירים ארבעים יום – מה המנהג ואיך עושים
המנהג לומר שיר השירים ארבעים יום רצופים לזיווג: מה ידוע על מקורו, למה דווקא שיר השירים, איך עושים בפועל, ומה עושים אם מפסיקים באמצע.
סגולת רחל אמנו – תפילה בקבר רחל, 40 יום ומה המקור
למה מתפללים בקבר רחל אמנו – לילדים, לזיווג ולכל בקשה: המקור בתורה, בירמיהו וברש״י, המנהג להתפלל שם ארבעים יום, יום ההילולה בי״א בחשוון, ומה אין בסגולה.
פרק שירה – מה זה, מה המקור ואיך אומרים
מהו פרק שירה: החיבור הקדום שבו כל בריאה אומרת פסוק של שירה לה׳. מה ידוע על מקורו, סיפור דוד והצפרדע, המנהג לומר אותו ארבעים יום, ומה חשוב לדעת.
להמשך
מאמרים מהעלונים בנושא
- הלכות למטיילים בימי הקיץ: נטילת ידיים במלון, תפילה במסלול והכותלתורה וחסד – בית זכריה
- הלכות בין הזמנים: ברכת משנה הבריות, הכותל המערבי, לבוש בתפילה, תפילת הדרך וסכנות בטיוליםתורה וחסד – בית זכריה
- התפילה בכותל על אב חולה, הבחור העשירי מאופקים, ו־160 המנות שהגיעו לסעודת בר מצווה – סיפור על המצטער על מצווהתורה וחסד – בית זכריה
- "שבת שלום, חמין כבר אכלת?" – המדריך שבא להכעיס רב בתל אביב, ופגש אותו שוב בסליחות בכותלתורה וחסד – בית זכריה
- "וזה שער השמים" – מעלת התפילה בכותל המערבי, פרשת ויצאתורה וחסד – בית זכריה
בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.