נשים בזימון ובברכת המזון – מה הדין?

ברכת המזון – חובה, אבל איזו?

המשנה (ברכות ג, ג) מונה את ברכת המזון בין המצוות שנשים חייבות בהן. בגמרא (ברכות כ ע״ב) שאל רבינא את רבא: ״נשים בברכת המזון – דאורייתא או דרבנן?״, והשאלה נשארה בספק. הנפקא מינה: מי שחייב מן התורה יכול להוציא את מי שחייב מן התורה, אבל מי שחיובו מדרבנן אינו מוציא את מי שחיובו מן התורה.

להלכה – הרמב״ם (ברכות ה, א) והשולחן ערוך (קפו, א): ״נשים חייבות בברכת המזון, וספק הוא אם הן חייבות מדאורייתא״, ולכן אישה מוציאה רק את מי שחיובו מדרבנן – למשל מי שאכל כזית ולא שבע. על הברכה עצמה – ברכת המזון במדריך התפילה.

״נשים מזמנות לעצמן״

בגמרא (ברכות מה ע״ב; ערכין ג ע״א) נאמר: ״הכל חייבין בזימון... לאתויי נשים״, ובברייתא – ״נשים מזמנות לעצמן״. הרמב״ם (ברכות ה, ז) והשולחן ערוך (קצט, ו–ז) פוסקים: ״נשים מזמנות לעצמן רשות״. לא מזמנים בשם ה׳ (״אלהינו״) גם כשיש עשר נשים.

בפועל, ברוב הקהילות נשים אינן נוהגות לזמן כשהן אוכלות לבד, משום שזה ״רשות״; ויש פוסקים ומשפחות שמעודדים זאת, ויש נשים שנוהגות לזמן בסעודות של נשים. בשני המקרים זו דרך מבוססת.

נשים שאוכלות עם גברים

• שלושה גברים ונשים שאכלו יחד – הנשים ״חייבות ויוצאות בזימון שלנו״ (קצט, ז; קיצור מה, כב), ולכן עליהן להקשיב לזימון ולענות.
• שני גברים עם נשים – הנשים אינן מצטרפות להשלים שלושה (שולחן ערוך קצט, ו; משנה ברורה שם, ס״ק יב), כי הצירוף של גברים ונשים לזימון אינו נאה, ואפילו אישה עם בעלה ובניה.
• אם הנשים רוצות לזמן לעצמן בנפרד מן הגברים – יש מי שכתב (שולחן ערוך הרב, מובא במשנה ברורה קצט, ס״ק יח) שרשאיות.

מאיזה גיל, ועל מה

בת חייבת בברכת המזון מגיל שתים עשרה, ולפני כן מחנכים אותה. ובשאר הברכות – ברכות הנהנין וברכה אחרונה – אין כל הבדל בין איש לאישה: כל מי שנהנה מברך.

טעויות נפוצות

• לחשוב שנשים פטורות מברכת המזון. המשנה אומרת במפורש שהן חייבות.
• לצרף אישה לשני גברים כדי לזמן. נשים אינן משלימות זימון של גברים.
• לדבר בזמן הזימון של הגברים. נשים שאכלו עם שלושה גברים חייבות לשמוע ולענות.