ברכות השחר לנשים וברכת ״שעשני כרצונו״ – המקור והמנהגים

שלוש הברכות שבגמרא

בגמרא (מנחות מג ע״ב) נאמר: ״היה רבי מאיר אומר: חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום, אלו הן: שעשאני ישראל, שלא עשאני אשה, שלא עשאני בור״, והגמרא מחליפה את ״בור״ ב״שלא עשאני עבד״. הטעם, כפי שהסבירו הראשונים, הוא הודיה על המצוות: גוי מצווה בשבע מצוות, עבד ואישה פטורים ממצוות עשה שהזמן גרמן – והאיש מודה על כך שהוא מצווה ביותר.

השולחן ערוך (אורח חיים מו, ד) פוסק: ״צריך לברך בכל יום שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שלא עשני אשה... והנשים מברכות שעשני כרצונו״. בסידורים רבים מופיע לנשים גם הנוסח ״שלא עשני גויה... שלא עשני שפחה״.

מה פירוש ״כרצונו״

הברכה אינה ״פיצוי״. יש שהסבירו שהיא קבלה שלמה של רצון הבורא – כמו שאדם אומר על עצמו ״ככה בראתני, ואני מודה על כך״ – ויש שראו בה שבח מיוחד: האיש מודה על חובות נוספות, והאישה מודה על כך שנבראה בדיוק כרצון הקב״ה. שתי הברכות, של האיש ושל האישה, הן הודיה על המקום שכל אחד קיבל בעבודת ה׳.

בשם ומלכות או בלי?

הנוסח ״שעשני כרצונו״ אינו מופיע בגמרא, אלא בטור ובראשונים, ומשם עבר לשולחן ערוך. מכאן מחלוקת בין הפוסקים:

• מנהג אשכנז, וכן מנהג רבים מבני ספרד ועדות המזרח – לברך ״ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם שעשני כרצונו״, כשאר ברכות השחר.
• יש מפוסקי הספרדים בדורות האחרונים שהורו לאומרה בלא שם ומלכות, משום הכלל ״ספק ברכות להקל״, כיוון שאינה מן הגמרא.
• אישה ששואלת מה לנהוג – נוהגת כמנהג אמה וקהילתה, ובספק שואלת רב.

שאר ברכות השחר וברכת התורה

שאר ברכות השחר – ״אשר נתן לשכוי בינה״, ״פוקח עורים״ וכן הלאה – נאמרות על סדר העולם וההנאה ממנו, ונשים אומרות אותן ככל אדם. גם ברכות התורה נשים מברכות (מז, יד), אף שאינן חייבות בתלמוד תורה כגברים, משום שהן לומדות את המצוות שהן חייבות בהן ואומרות פסוקים ותפילות. על הסדר המלא – במאמר ברכות השחר במדריך התפילה.

טעויות נפוצות

• להבין את ״שלא עשני אשה״ כזלזול. הראשונים הסבירו אותה כהודיה על חובת מצוות נוספות.
• לחשוב שנשים אינן מברכות ברכות התורה. השולחן ערוך פוסק במפורש ״נשים מברכות ברכת התורה״.
• לשנות מנהג משפחה בעניין שם ומלכות בלי לשאול. שני המנהגים מבוססים, וכל אחת נוהגת כמסורתה.