הלכות ברכות וברכת המזון על היין

הלכות "ברכות. וברכת המזון על היין" משו"ע ומפסקי מרן רבי עובדיה יוסף זצוק"ל

א. ספק בשיעור קביעות סעודה בפת הבאה בכיסנין

מי שאכל פת הבאה בכסנין ונסתפק אם אכל שיעור קביעות סעודה המחייב בברכת המזון, יברך ברכת מעין שלוש כיוון שברכת מעין שלוש פוטרת מן התורה במקום ברכת המזון (יבי"א י יח).

ב. נתינת אוכל למי שלא יברך

לא יתן לאכול למי שיודע בו שלא יברך או לא יטול את ידיו, ואפילו אם נותן את האוכל בתורת צדקה אין להקל (שו"ע קסט ב).

אמנם אם בא לביתו אורח נכבד שאינו שומר תורה ומצוות, אבל מוקיר את התורה ולומדיה, ואם ידרוש ממנו לברך או ליטול ידיו יפגע ויבוא לידי שנאת שומרי התורה, יש להקל ליתן לפניו כיבוד מאכל ומשקה, אף שאינו מברך. ונכון שהוא עצמו יברך בקול רם ויאמר לאורח שישמע והוא מוציא אותו ידי חובה (ילקו"י סי' קסט).

ג. ברכת היין פוטרת שאר משקים

ברכת היין פוטרת משקין מברכה ראשונה ואחרונה, אמנם אם לא שתה רביעית מהיין אבל שתה רביעית משאר המשקין - חייב לברך בורא נפשות על שאר המשקין (יביע אומר ז לב)

ד. רביעית משקין ואחר כך רביעית יין

מי ששתה משקין בשיעור רביעית והתחייב בברכת "בורא נפשות", ולאחר מכן שתה רביעית יין – עליו לברך ברכת "על הגפן" בלבד, ופוטר בזה גם את ברכת "בורא נפשות". (חזו"ע עמ' עב)

ה. ברכת המזון על כוס יין

אין חובה לברך ברכת המזון על היין, ומכל מקום המברך ברכת המזון על כוס יין מקיים בזה מצווה מן המובחר.

אין מברכים ברכת המזון על הכוס אלא אם כן אכלו שלושה אנשים ומעלה והתחייבו בזימון (שוו"ע קפב א).