ברכת המזון (חלק ב): ארבע הברכות ומי תיקן אותן – מושגי יהדות

ברכת המזון חלק ב

ברכת המזון מורכבת מארבעה חלקים שנקבעו במהלך הדורות. בתורה לא נקבע נוסח מדויק לברכה, אלא הוזכר באופן כללי שתוכן הברכה יהיה הודיה לה' על האוכל ועל נתינת ארץ ישראל לעם ישראל. המקור למקורן של הברכות מצוי בתלמוד בבלי במסכת ברכות (דף מ"ח עמוד ב'):

אמר רב נחמן: משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן; יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ; דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים: דוד תקן "על ישראל עמך ועל ירושלים עירך", ושלמה תיקן "על הבית הגדול והקדוש". הטוב והמיטיב ביבנה תקנוה, כנגד הרוגי ביתר. דאמר רב מתנא: אותו היום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה, תקנו ביבנה הטוב והמיטיב.

ברכת הזן: תוכנה הוא הודאה לה' שמזין את העולם, ונותן לחם לכל חי, וכל השפע שאנו מקבלים הוא רק מה', ולא ממעשה האדם. ועם ישראל התנסה בזה, בניסיון המן, שהיה צריך להאמין שגם מחר ירד לו מן מהשמיים.

ברכת הארץ: תוכנה הוא הודאה על הארץ, על מצוות ברית המילה ועל התורה ומצוותיה, שנתפסות גם הן כמתנת הבורא.

ברכת בונה ירושלים: תוכנה של הברכה הוא תפילה על מלכות בית דוד ועל בנין ירושלים ובית המקדש. בזמן קיום הבית התפילה הייתה למען המשך קיומו וקיום שושלת בית דוד, ומעת החורבן התפילה היא למען השבתם של המלכות, ירושלים ובית המקדש.

ברכת הטוב והמטיב: בה מודים לא-ל על הטבתו עם ישראל. על פי המסורת, ברכת הטוב והמטיב הותקנה על ידי חכמי המשנה לאחר מרד בר כוכבא. הברכה נתקנה כתפילת הודיה ושבח על כך שגופותיהם של הרוגי ביתר, שקבורתם הושהתה, לא העלו סירחון, לא נרקבו ולא נאכלו על ידי בעלי חיים.

הרחמן: הוא הוספה המופיעה בסידור רב סעדיה גאון, לבקשות שנהוג לומר לאחר ברכת הטוב והמטיב, בסיום ברכת המזון. בקשות אלה, שלהן מספר נוסחים, פותחות במילה "הרחמן", ככינוי לה' ובהם בקשות לריבוי כבוד הבורא בעולם, וכן לפרנסה להצלחה ולשמירה.