הלכות ברכות וברכת המזון על היין: ספק בפת הבאה בכיסנין ונתינת אוכל למי שלא יברך

א. ספק בפת הבאה בכסנין

מי שאכל פת הבאה בכסנין ונסתפק אם אכל שיעור קביעות סעודה המחייב בברכת המזון, יברך ברכת מעין שלוש כיוון שברכת מעין שלוש פוטרת מן התורה במקום ברכת המזון (יבי"א י יח).

ב. נתינת אוכל למי שלא יברך

לא יתן לאכול למי שיודע בו שלא יברך או לא יטול את ידיו, ואפילו אם נותן את האוכל בתורת צדקה אין להקל (שו"ע קסט ב).

אמנם אם בא לביתו אורח נכבד שאינו שומר תורה ומצוות, אבל מוקיר את התורה ולומדיה, ואם ידרוש ממנו לברך או ליטול ידיו יפגע ויבוא לידי שנאת שומרי התורה, יש להקל ליתן לפניו כיבוד מאכל ומשקה, אף שאינו מברך. ונכון שהוא עצמו יברך בקול רם ויאמר לאורח שישמע והוא מוציא אותו ידי חובה (ילקו"י סי' קסט).

ג. ברכת היין פוטרת שאר משקין

ברכת היין פוטרת משקין מברכה ראשונה ואחרונה, אמנם אם לא שתה רביעית מהיין אבל שתה רביעית משאר המשקין - חייב לברך בורא נפשות על שאר המשקין (יביע אומר ז לב)

ד. שתה משקין ואחר כך יין

מי ששתה משקין בשיעור רביעית והתחייב בברכת "בורא נפשות", ולאחר מכן שתה רביעית יין – עליו לברך ברכת "על הגפן" בלבד, ופוטר בזה גם את ברכת "בורא נפשות". (חזו"ע עמ' עב)

ה. ברכת המזון על הכוס

אין חובה לברך ברכת המזון על היין, ומכל מקום המברך ברכת המזון על כוס יין מקיים בזה מצווה מן המובחר.

אין מברכים ברכת המזון על הכוס אלא אם כן אכלו שלושה אנשים ומעלה והתחייבו בזימון (שו"ע קפב א).

סגולות להסיר הדאגות

מידת הדאגה והעצבון, מלבד שהיא צער הנפש היא גם צער הגוף, ומזיקה לגוף וגורם למחלות, ומידה זו של העצבון היא מעשה ידי אדם, רוצה לומר שאף על פי שכל מכה, היא גזירה משמים, אך מידת העצבון האדם מביא על עצמו, ומשמים לא גזרו עליו שיקבל את המכה הזו.

וכדי להסיר את העצבון והדכדוך מנפש האדם יש לזה ג' דרכים. א. דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים, כי על ידי אמירת הדאגה לאחרים מיקל מעליו צרתו ותהיה לו הקלה בהסחת הדעת. (המשך בשבוע הבא)