קריאת שמע לנשים – פטורות, ובכל זאת אומרות?

הפטור והחידוש שבו

המשנה (ברכות ג, ג) פוטרת נשים מקריאת שמע. הגמרא (ברכות כ ע״ב) שואלת – והרי ״פשיטא, מצות עשה שהזמן גרמא היא״ – ומסבירה שהיה מקום לחשוב אחרת: ״מהו דתימא הואיל ואית בה מלכות שמים״. קריאת שמע היא קבלת עול מלכות שמים, וזו לכאורה חובה של כל יהודי. המשנה מלמדת שבכל זאת, כמצווה בזמן קבוע, נשים פטורות ממנה.

כך פוסקים הרמב״ם (קריאת שמע ד, א) והשולחן ערוך (אורח חיים ע, א).

״ויקראו לפחות פסוק ראשון״

השולחן ערוך שם ממשיך: ״ונכון הוא ללמדם שיקבלו עליהן עול מלכות שמים״, והרמ״א מוסיף: ״ויקראו לפחות פסוק ראשון״. הפטור הוא מן המצווה בזמנה ובנוסחה המלא; קבלת מלכות שמים עצמה – האמונה בה׳ אחד – שייכת לכל אדם.

בפועל, נשים רבות אומרות בבוקר את ״שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד״ ו״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״, ויש האומרות את כל פרשת ״ואהבת״. מי שמתפללת שחרית מתוך הסידור אומרת בדרך כלל את קריאת שמע במקומה, לפני שמונה עשרה.

זכירת יציאת מצרים ו״אמת ויציב״

המשנה ברורה (ע, ס״ק ב) מביא דעות שנשים חייבות בזכירת יציאת מצרים בכל יום, משום שזו מצווה שנוהגת ביום ובלילה, ולכן נכון שיאמרו את ברכת ״אמת ויציב״ שאחרי קריאת שמע, שבה מזכירים את יציאת מצרים. נשים רבות נוהגות כך.

לגבי הברכות שלפני קריאת שמע ושאחריה – באשכנז נהגו נשים רבות לאומרן; יש מפוסקי הספרדים שהורו לאומרן בלא שם ומלכות, כי הן חלק ממצווה שהזמן גרמה, ולפי מנהגם אין מברכים על מצווה כזו. ראו ברכה על מצוות שפטורות מהן.

קריאת שמע על המיטה

קריאת שמע שלפני השינה אינה המצווה שבזמנה, אלא תפילה לשמירה בלילה, ונשים נוהגות לאומרה – לפחות את הפרשה הראשונה. ברכת ״המפיל״ שלפניה אומרות נשים רבות; על הסדר – במאמר קריאת שמע במדריך התפילה.

טעויות נפוצות

• לחשוב שאישה ״לא אומרת שמע ישראל בכלל״. השולחן ערוך כותב שנכון ללמדן לקבל עול מלכות שמים, והרמ״א – לפחות פסוק ראשון.
• לחשוב שנשים חייבות בקריאת שמע בזמן כמו גברים. הן פטורות מן המצווה בזמנה.
• לשכוח את זכירת יציאת מצרים – לכן נוהגות לומר ״אמת ויציב״.