"הוי זהיר בקריאת שמע ובתפילה... ואל תהי רשע בפני עצמך" – פרקי אבות

פרקי אבות (המשך משבוע שעבר)

רבי שמעון אומר: הוי זהיר בקריאת שמע ובתפילה וגו' ואל תהי רשע בפני עצמך (פ"ב משנה יג)

ובמדרש כתוב שכל הבריאה כולה כדאית היא משום אמירת מצוות קריאת שמע בלבד, כי יש אמיתת אחדותו יתברך, ושהוא משגיח על כל העולם, שהוא יסוד ועיקר כל התורה והמצוות, כשאדם מתמיד באמירת שמע ותפילה הוא בא לידי הכרת בוראו, ויתאב להיות דבוק בו ובמצוותיו.

בשו"ע (סי' סג ס"ד) כותב, עיקר הכונה באמירת קריאת שמע הוא בפסוק ראשון וברוך שם כבוד מלכותו וכו'. אם קרא ק"ש ולא כוון בהם לא יצא ידי חובה.

ואל תהי רשע בפני עצמך – לומר מי צריך להאריך בתפילה ולכוון רק צדיקים וגדולי תורה, אבל אני, מי אני? לא נכון, כתוב כי קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת. אם יתפלל בתחנונים ובלב נשבר ונדכה, בודאי שתפילתו מתקבלת לפני המקום ועושה רושם, כי כל אדם שנברא בצלם אלוקים, ראוי הוא לתפילה, ותפילתו מתקבלת, כי אל רחום וחנון הוא ארך אפים ורב חסד, ומקבל תפילת כל אדם ואדם וכל בריאה בעולם. (מעשה אבות)