פירות עם קדושת שביעית – איך נוהגים בהם בבית?

״לאכלה – ולא להפסד״

״והיתה שבת הארץ לכם לאכלה״ (ויקרא כה, ו). מכאן למדו חכמים שפירות שביעית ניתנו לאכילה, לשתייה, לסיכה, להדלקת נר ולצביעה (רמב״ם שמיטה ויובל ה, א; משנה שביעית ח, ב). כלומר מותר ליהנות מהם – ואסור להשחית אותם.

לכן אוכלים כל פרי בדרך הרגילה בו: דבר שדרכו להיאכל חי – לא מבשלים אותו, ודבר שדרכו להיאכל מבושל – לא אוכלים אותו חי (ה, ג). סוחטים מיץ רק מפירות שרגילים לסחוט, ולא מכינים ממאכל אדם תרופה או מזון לבהמות.

שאריות וקליפות – ״פח שביעית״

מה שנשאר מן הסלט, פרוסות שלא נאכלו או קליפות שראויות לאכילה – לא זורקים לאשפה כשהם עדיין ראויים. נוהגים להניח אותם בשקית או בכלי נפרד (״פח שביעית״) עד שיתקלקלו ויהיו לא ראויים, ורק אז משליכים. קליפות שאינן ראויות לאכילה, גרעינים וכדומה – אפשר להשליך כרגיל.

ירקות ופירות בקדושת שביעית אפשר לבשל עם מאכלים אחרים ולהגיש לאורחים. אין צורך לנהוג בהם כמו בתרומה; צריך רק לזכור שהם לא נועדו לפח.

סחורה, דמי שביעית ויציאה מן הארץ

״אין עושין סחורה בפירות שביעית״ (רמב״ם ו, א): מותר למכור מעט, אבל הכסף שמתקבל ״נתפס״ בקדושת שביעית, ומה שקונים בו – נוהגים בו כפירות שביעית. לכן כשקונים מאוצר בית דין, המחיר מבטא את ההוצאות ולא את הפרי, ונהוג לשלם בלי לשקול ולמדוד בדיוק כבמקח רגיל, לפי הוראות האוצר.

פירות שביעית אין מוציאים לחוץ לארץ (ה, יג). מי שנוסע לחו״ל עם אוכל מהבית, או שולח משלוח פירות, צריך לשים לב לכך.

זמן הביעור

אוכלים מפירות שביעית רק כל זמן שאותו מין מצוי בשדה ״לחיה אשר בארצך״ (רמב״ם ז, א; משנה שביעית ט, ב–ה). כשהמין כלה מן השדה – מגיע זמן הביעור. לשיטת הרמב״ם מבערים את הפירות; לשיטת הרמב״ן מפקירים אותם, והמנהג הרווח הוא להוציא אותם מהבית ולהפקיר לפני שלושה אנשים, ואחר כך מותר לחזור ולזכות בהם.

מועדי הביעור של כל מין מתפרסמים על ידי הרבנות ובתי הדין בשנת השמיטה ובשנה שאחריה. מי שיש לו בבית שמן זית, ריבות או פירות מיובשים של שביעית – כדאי שיבדוק את הלוח.

בקצרה: פרי של שביעית במטבח

1. לאכול או לבשל אותו בדרך הרגילה בו.
2. שאריות ראויות – לשקית או לכלי נפרד, עד שיתקלקלו.
3. לא למכור כסחורה ולא לשלוח לחוץ לארץ.
4. לשים לב לזמן הביעור של כל מין, לפי הלוח המתפרסם.

טעויות נפוצות

• לזרוק לפח שאריות ראויות לאכילה של פירות שביעית.
• לחשוב שפירות שביעית אסורים באכילה – הם מותרים, ומצווה לאכול אותם בקדושתם.
• לשכוח את זמן הביעור לגבי מוצרים שנשמרים זמן רב, כמו שמן או ריבה.