שנת השמיטה – מה אסור, מה מותר ומתי היא?

המקור: שביתה והפקר

בפרשת בהר נאמר: ״שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה, ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ״ (ויקרא כה, ב–ד). ובפרשת משפטים: ״והשביעית תשמטנה ונטשתה, ואכלו אביוני עמך״ (שמות כג, יא). מכאן שני צדדים לשמיטה: שביתת האדמה מעבודה, והפקרת היבול כך שכל אחד – עני ועשיר, אדם ובהמה – רשאי ליטול ממנו.

הרמב״ם מונה את שני הצדדים כשתי מצוות עשה: לשבות מעבודת הארץ (שמיטה ויובל א, א), ולהשמיט את הפירות (שם ד, כד) – ומי שנועל את כרמו או גודר את שדהו בשביעית ביטל מצוות עשה. התורה גם עונה מראש על החשש הטבעי: ״וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית... וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית״ (ויקרא כה, כ–כא). השמיטה היא אפוא גם שיעור באמונה: האדמה שייכת לקב״ה.

אילו עבודות אסורות

לפי הרמב״ם (א, ב–ד) לוקים מן התורה רק על ארבע עבודות: זריעה, זמירה, קצירה ובצירה. חרישה, חפירה, דישון, השקיה וניכוש וכיוצא בהם אסורים מדברי חכמים. חכמים הבחינו בין פעולה שנועדה לשמור על העץ או הצמח שלא ימותו – שבה הקלו – לבין פעולה שנועדה להשביח ולהגדיל את היבול, שאסורה (ראו עבודה זרה נ ע״ב).

בזמן הזה, כשהיובל אינו נוהג, כתב הרמב״ם (שמיטה ויובל י, ט) שהשמיטה נוהגת בארץ מדברי חכמים, וכך דעת רבים מהפוסקים; יש הסוברים שגם היום היא מן התורה. למחלוקת הזאת יש השלכה ישירה על ההיתרים שנוהגים בחקלאות – ראו היתר מכירה ואוצר בית דין.

הגינה הפרטית והעציצים

השמיטה אינה רק דין של חקלאים. גינה ליד הבית, עץ לימון בחצר וערוגת תבלינים במרפסת – כולם אדמת ארץ ישראל. בדרך כלל אין שותלים וזורעים, אין גוזמים כדי לעודד צימוח ואין מדשנים. השקיה במידה הדרושה כדי שהצמחים לא יתייבשו הותרה בפוסקים רבים, וכך גם פעולות שנועדו למנוע נזק. בעציצים – תלוי אם העציץ נקוב, ואם הוא עומד תחת גג; יש בזה מחלוקת.

לפני ראש השנה של שנת השמיטה נהוג להתכונן: לשתול ולגזום מבעוד מועד, להתקין השקיה, ולשאול רב לגבי הגינה הספציפית. פירות העצים בגינה הם הפקר ויש בהם קדושת שביעית – ראו קדושת שביעית בפירות.

ספיחים, ומתי השמיטה

ירקות ותבואה שצמחו מעצמם בשביעית נקראים ״ספיחים״. מן התורה הם מותרים, אבל חכמים אסרו לאכול אותם, כדי שלא יזרעו בסתר ויאמרו שצמחו מאליהם (שמיטה ויובל ד, א–ב). לעומת זאת פירות האילן מותרים באכילה, בקדושת שביעית. הדינים מבוארים במשנה שביעית.

השנה נמנית מראש השנה. שנות השמיטה האחרונות היו תשע״ה ותשפ״ב, והבאה – תשפ״ט. בפירות האילן הקובע הוא זמן החנטה, ולכן פירות שביעית מצויים בשוק גם בתחילת השנה השמינית. לחישוב השנה במחזור – מחשבון השמיטה.

טעויות נפוצות

• לחשוב שהשמיטה נוגעת רק לחקלאים – היא חלה גם על גינה פרטית ועל עצי פרי בחצר.
• לחשוב ששמיטת הקרקע נוהגת בחוץ לארץ. היא נוהגת רק בארץ ישראל; שמיטת הכספים היא דין אחר.
• לזרוק פירות וירקות שיש בהם קדושת שביעית לפח כרגיל.