תרומות ומעשרות – למה מפרישים, ומתי בדיוק?

למה מפרישים

התורה מצווה לתת לכהן ״ראשית דגנך תירשך ויצהרך״ (דברים יח, ד), ללוי – מעשר, ״חלף עבדתם אשר הם עבדים״ (במדבר יח, כא), והלוי מפריש מן המעשר שלו ״תרומה לה׳ מעשר מן המעשר״ (במדבר יח, כו). הכהנים והלוויים לא קיבלו נחלה בארץ; חלקם בא מן היבול של כולם.

יש כאן גם רעיון פשוט: לפני שאדם נהנה ממה שגידל, הוא מכיר בכך שהאדמה והיבול אינם רק שלו. מן התורה החיוב הוא בדגן, תירוש ויצהר, ומדברי חכמים בכל פירות האילן והירקות. כלל המשנה: כל שהוא אוכל, נשמר וגדל מן הארץ – חייב במעשרות (משנה מעשרות א, א).

ארבע המתנות וסדרן

שיעורי התרומה – ״עין יפה אחד מארבעים... והבינונית מחמשים, והרעה משישים״ (משנה תרומות ד, ג; רמב״ם תרומות ג, ב). היום, כשהתרומה עומדת לשריפה בגלל הטומאה, די בכל שהוא (שו״ע יו״ד שלא, יט). השנה במחזור קובעת אם המעשר האחרון הוא מעשר שני או מעשר עני – ראו מעשר שני ומעשר עני.

מתי חל החיוב: גמר מלאכה וקביעות

פרי שעדיין לא נגמרה מלאכתו – למשל תבואה שנקצרה ולא נזרתה – מותר לאכול ממנו ״אכילת עראי״. משנגמרה המלאכה, הפרי עדיין לא ״נקבע״; הוא נקבע למעשרות באחד מששה דברים: החצר (הכנסה לבית), המקח, האש (בישול), המלח, התרומה והשבת (רמב״ם מעשר ג, א–ד). מכאן שמי שקוטף תאנה מהעץ ואוכל במקום – אוכל עראי, אבל מי שמכניס את הפירות הביתה או קונה אותם – צריך להפריש לפני כל אכילה.

פרי שגדל בחוץ לארץ פטור, ופרי ארץ ישראל חייב גם כשהוא נמכר בחוץ לארץ. לפרטים על מוצרים בשוק – טבל ודמאי וקניית פירות וירקות.

הנוסח והסדר – בקצרה

בפועל אין צורך לחלק את הפירות לחלקים. מפרישים מעט יותר מאחוז אחד מכל מין, ואומרים נוסח קבוע שמופיע בסידורים ובלוחות של גופי הכשרות. הנוסח מייעד את התרומה הגדולה בעודף שמעל אחוז, את המעשר הראשון בתשעה אחוזים מן הפירות שבצד צפון, את תרומת המעשר באחוז שהופרש, ואת המעשר השני או העני – גם הם בצד מסוים. את המעשר השני מחללים על מטבע שהוקדש לכך. החלק שהופרש נעטף ומושלך בכבוד.

כשהחיוב ודאי – רבים מברכים ״להפריש תרומות ומעשרות״; בספק, כגון דמאי – מפרישים בלי ברכה. ההפרשה המלאה, שלב אחר שלב, מוסברת בהפרשת תרומות ומעשרות בבית, ואת השנה במחזור אפשר לבדוק במחשבון.

טעויות נפוצות

• לנשנש ״רק אחד״ מסל פירות שנקנה לפני ההפרשה – המקח קובע למעשר.
• להפריש בשבת או ביום טוב. לא מפרישים בהם.
• לבלבל בין מעשרות של פירות לבין מעשר כספים – אלה מצוות שונות.