הלכות שמיטה: שלוש המצוות הכלליות, איסור ספיחין, ונטיעה בשביעית

ג' מצוות כלליות בשנת השמיטה

ג' מצוות כלליות נאמרו בשנת השמיטה:

א. שביתת הארץ, שהיא לשבות מעבודת האדמה בשביעית, וכן עבודות האילן וכיוצא בזה.

ב. שמיטת הפירות, שהיא להפקיר את כל תנובת השדה והאילנות של שנה זו, וכן לנהוג קדושת שביעית בתנובת השדה והאילנות של שנה זו.

ג. מצות שמיטת כספים, להשמיט את כל החובות בסוף השנה השביעית. (ילקוט יוסף שביעית עמ' נז)

א. איסור ספיחין

פרי שמוציאה האדמה מעצמה בשנה השביעית, או פרי האדמה הנזרע בשביעית אסור באכילה, ואיסור זה נקרא איסור ספיחין.

אמנם המתארח אצל משפחה דתית בשנת השמיטה, שאינם בקיאים בהלכה להקפיד בדיני שביעית, ואינו יודע אם הירקות אסורים או מותרים באכילה מדין ספיחין, ואין לו אפשרות לברר יש לו להקל הואיל והדבר נחשב לספק דרבנן. (ילקו"י שביעית עמ' קז)

ב. זריעה ונטיעה בשביעית

אסור לזרוע או לנטוע עץ בשנת השמיטה, ומי שעבר ונטע או זרע בשביעית עצמה, בין בשוגג ובין במזיד, צריך לעקור את מה שנטע או זרע. והדין ג"כ באילני סרק, וגם בירקות. (ילקו"י שם עמ' קפב)