המילה "עֲדַף" בתורה

המילה "עדף" בתורה פירושה מה שנשאר מעבר למידה הנדרשת, העודף, והיא מופיעה לראשונה בסיפור המן (שמות טז, יח) ובסך הכול 9 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

עודף הוא מה שיותר מן הדרוש. בתורה המילה מופיעה במן, ביריעות המשכן, בגאולת אחוזה ובפדיון הבכורות.

לא העדיף המרבה

במן נאמר: «וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר אִישׁ לְפִי־אָכְלוֹ לָקָטוּ» (שמות טז, יח). מי שאסף הרבה לא נשאר לו עודף, ומי שאסף מעט לא חסר לו. ולקראת השבת: «וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת־קֹדֶשׁ לַה׳ מָחָר אֵת אֲשֶׁר־תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר־תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ וְאֵת כָּל־הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד־הַבֹּקֶר» (שמות טז, כג).

היריעה העודפת

במשכן העודף אינו מבוזבז: «וְסֶרַח הָעֹדֵף בִּירִיעֹת הָאֹהֶל חֲצִי הַיְרִיעָה הָעֹדֶפֶת תִּסְרַח עַל אֲחֹרֵי הַמִּשְׁכָּן» (שמות כו, יב). החלק העודף של היריעה מכסה את אחורי המשכן.

להשיב את העודף

בגאולת אחוזה נאמר: «וְחִשַּׁב אֶת־שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ וְהֵשִׁיב אֶת־הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר־לוֹ וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ» (ויקרא כה, כז).

העודפים על הלויים

גם במניין הבכורות יש עודפים על הלויים, ופדיונם ניתן לאהרן ולבניו.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שלכל עודף יש מקום. במן לא היה עודף, כי כל אחד אסף לפי אכלו, ולשבת היה עודף שמור. ביריעות העודף מכסה, בגאולה הוא מוחזר, ובבכורות הוא נפדה. שום דבר אינו "מיותר" באמת.

מאת מערכת האתר.