שמות כו, יג

והאמה מזה והאמה מזה. לצפון ולדרום:

בעדף בארך יריעת האהל. שהן עודפות על אורך יריעות המשכן שתי אמות:

יהיה סרוח על צדי המשכן. לצפון ולדרום, כמו שפירשתי למעלה למדה תורה דרך ארץ שיהא אדם חס על היפה:

וְאַמְתָא מִכָּא וְאַמְתָא מִכָּא בִּדְיַתִּירָא בְּאֻרְכָּא יְרִיעֲתָא דְמַשְׁכְּנָא יְהֵי סְרִיחַ עַל סִטְרֵי מַשְׁכְּנָא מִכָּא וּמִכָּא לְכַסָיוּתֵהּ:

וְאַמְתָא מִיכָּא וְאַמְתָא מִיכָּא בִּדְיַתִּיר בְּאוֹרֶךְ יְרִיעֲתָא דְמַשְׁכְּנָא יְהֵי מְשֻׁפַּע עַל צִיטְרֵי מַשְׁכְּנָא מִיכָּא וּמִיכָּא לְכַסִּיּוּתֵיהּ

והאמה. בעודף כמו אובד. והוא תואר. כי הוא מלרע הטעם:

על צדי המשכן - לכסות האמה של האדנים עד הקרקע. שהרי גובה הקרשים עשר אמות עם האדנים.

באורך ג' במסורה דין ואידך וייף בגדלו באורך דליותיו. בארך אפים. פותה קצין. פי' בארך אפים המשכן שנאמר בו באורך יריעות האהל יפותה קצין שנתפתה הקב"ה ונתרצה לישראל וכפר להם על עון העגל ונתייפה ישראל ונתגדל על כל שהשרה שכינתו בתוכם וזהו. וייף בגדלו באורך שנתייפה ונתגדל כארץ כמשכן שכתוכ בו באורך:

על צדי המשכן. בזה ג״כ הפי׳ על היריעות של שש:

מזה ומזה לכסתו. דאם הכסוי שוה בשוה עם המכוסה ממילא אין המכוסה נכסה יפה. מש״ה היה עודף :