במדבר ג, מו

ואת פדויי השלשה וגו'. ואת הבכורות הצריכין להפדות בהם, אלו השלשה ושבעים ומאתים העודפים בהם, יתרים על הלוים, מהם תקח חמשת שקלים לגלגלת, כך היתה מכירתו של יוסף עשרים כסף, שהיה בכורה של רחל:

וְיָת פּוּרְקַן מָאתָן וְשַׁבְעִין וּתְלָתָא דְיַתִּירִין עַל לֵוָאֵי מִבּוּכְרַיָא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל

וְיַת פִּרְקוֹנֵי מָאתָן וְשׁוּבְעִין וּתְלָתָא מַה דְאִשְׁתְּיָירוּ עַל לֵיוָאֵי מִבּוּכְרַיָא דִבְנֵי יִשְרָאֵל

ואת פדויי השלשה וגו׳. אף ע״ג שעוד לא נזכר בפרשה זו שצריכים פדיון מכ״מ כתיב בלשון ידוע. משום שכבר כתיב בפ׳ בא שצריכים פדיון. משום הכי כתיב הכי:

העודפים על הלוים מבכור בני ישראל. אין לשון המקרא מדויק והכי מיבעי ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים מבכור ב״י העודפים וגו׳. אלא בא הכתוב לסמוך מבכור ב״י למקרא הסמוך ולקחת וגו׳ ללמדנו דרק מבכור ב״י לקחו ולא כל בכור ב״י. ובא ללמדנו שלא נימא דמי שאמם היתה לויה והרי מכ״מ היה בכלל בני ישראל. גם הוא נתן חמשת שקלים. מש״ה כתיב מבכור בני ישראל ולא כל הבכורים נתנו:

ואת פדויי וכו' העודפים היה ראוי לאמר ואת פדויי השלשה והשבעים מבכור ב"י העודפים על הלוים, רק שבא לרמז מ"ש חז"ל ששלש מאות לוים שהיו בכורים פדו א"ע ולא פדו בכורי ישראל. וז"ש רק העודפים על הלוים שבאו מבכור בני ישראל ר"ל שפדו בכורי ישראל להוציא בכורי הלוים שהם פדו את עצמם:

ז כדי שלא תטעה לומר דהאי ואת פדויי השלשה והשבעים וגו' פירוש כמו העודפים על פדויי הלוים דבסמוך דפירוש אותן שפדו הלוים בגופן כדפרש"י שם ומהם תקח חמשת שקלים גם כן לכך פירש דהאי ואת פדויי השלשה וגו' פירוש ואת הבכורות הצריכים לפדות כו' כי עדיין לא היו פדויין אלא הם צריכין לפדות ומהם תקח חמשת שקלים לגלגלת: