ויקרא כה, כז

וחשב את שני ממכרו. כמה שנים היו עד היובל, כך וכך ובכמה מכרתיה לך בכך וכך. עתיד היית להחזירה ביובל, נמצאת קונה מספר התבואות כפי חשבון של כל שנה. אכלת אותה שלש שנים או ארבע הוצא את דמיהן מן החשבון וטול את השאר, וזהו והשיב את העדף. בדמי המקח על האכילה שאכלה, ויתנם ללוקח:

לאיש אשר מכר לו. המוכר הזה שבא לגאלה:

וִיחַשֵׁב יָת שְׁנֵי זְבִינוֹהִי וְיָתֵב יָת מוֹתָרָא לִגְבַר דִי זַבֶּן לֵהּ וִיתוּב לְאַחֲסַנְתֵּהּ

וִידַיֵיק יַת סְכוֹם שְׁנֵי זְבִינוֹי וְיָתֵיב יַת מוֹתָרָא לִגְבַר דְזַבִּין לֵיהּ וְיֵתוּב לְאַחֲסַנְתֵּיהּ

וחשב. מהבנין הכבד הדגוש:

והשיב את העודף - מן השנים עד היובל, שלא אכל עדיין.

העודף - המעדיף תדע על שנים שאכל כבר.

וחשב את שני ממכרו. שיחשב כמה יש משמכרו לו עד היובל, וכמה עולים דמי המקח לכל שנה, וכמה עמדה בידו, והיותר יחזיר לו:

ואמרו וחשב וגו׳. הנה לצד שהמכר הוא בעונותינו, כאמרו (ישעיה נ:א) ״הן בעונותיכם נמכרתם״, והעון הוא חוב על האדם, בשעת קריעת השטר צריך לעשות חשבון החוב שעליו ולפרע הנשאר, והוא אמרו וחשב את שני ממכרו השנים שנשאר הבית מכור ויתנכה לפי שעור השנים מעונות ישראל, והעודף ישיב, על דרך אמרם זכרונם לברכה (יומא פו:) במשפטי התשובה ותקוניה תשובת המשקל, אם אדם נהנה מהעון יסגף עצמו כשעור מה שנהנה מהחטא ובזה יפרע חובו. וכמו כן יעשה אדון העולם כשיתקרב זמן הגאלה, והוא מאמרם זכרונם לברכה (סנהדרין צח:) שיהיו חבלי משיח, ובזה ושב לאחזתו פרוש, חוזר אל הקדוש ברוך הוא גם על ישראל, על דרך אמרו (דברים ל:ג) ״ושב ה׳ את שבותך״, ואמרו זכרונם לברכה (מגילה כט:) ״ישיב״ לא נאמר אלא ״ושב״ וגו׳:

וחשב את שני ממכרו. אשמעינן דלא נימא שאין זה חשבון צדק. דהנותן מעות על שכירות שדה מכמה שנים אינו חושב בשוה הנאת שנה ראשונה דמיקרבא הנייתא לשנה שניה ואילך. וא״כ כאשר נתן מתחלה מזומנים על שש שנים היה חשבונו על שנה ראשונה סך יותר ועל שנה שניה פחות מעט וכן הלאה. וכשדר בה ומשתמש בשדה ארבע שנים היה עולה עה״ד שא״צ להחזיר עבור שתי שנים הנותרות כ״א מעט מש״ה אשמעינן שיהא חשבון כל השנים בשוה. והטעם הוא דבאמת יוכל הקונה לומר שגם בל״ז היה מחויב להלוות לו באופן שיהא בטוח וזה הקנין הוא משכון בטוח ושנה המאוחרת שוה אצלו כמו הראשונה והרי הוא מוחזק בקנינו וא״א להוציא מידו בחשבון ספק:

ב פירוש לא הלוקח הראשון שמכר לשני שגם הוא נקרא מוכר (ערכין דף ל) דאם כן נמצא דמוכר שדה אחוזתו לפעמים יפסיד דשמא קנה לוקח ראשון במנה ומכר במאתים: