המילה "מַקֵּל" בתורה

המילה "מקל" בתורה היא שם לענף או למטה עץ שאוחזים ביד, והיא מופיעה לראשונה במקלות שיעקב פיצל (בראשית ל, לז) ובסך הכול 9 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

מקל הוא ענף או מטה עץ. בתורה הוא מופיע כחלק מן הצאן של יעקב, כמקל של הולך בדרך, ופעם אחת ביד בלעם.

המקלות של יעקב

יעקב לוקח מקלות ומפצל אותם: «וַיִּקַּח־לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעֶרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל־הַמַּקְלוֹת» (בראשית ל, לז). ואז הוא מציב אותם מול הצאן ליד שקתות המים: «וַיַּצֵּג אֶת־הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת» (בראשית ל, לח).

במקלי עברתי

בתפילתו של יעקב נאמר: «קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל־הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת־עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת־הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת» (בראשית לב, יא). המקל מסמל את מה שהיה לו כשיצא לדרך: מעט מאוד.

מקל ביד בליל הפסח

בציווי על אכילת הפסח נאמר: «וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַה׳» (שמות יב, יא). המקל ביד הוא סימן של מי שמוכן לצאת לדרך.

בלעם והאתון

ובסיפור בלעם, כשהאתון רובצת תחתיו, הוא מכה אותה במקל.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהמקל הוא כלי של דרך ושל עבודה. יעקב עבר את הירדן עם מקל בלבד וחזר עם שני מחנות, ובני ישראל אוכלים את הפסח כשמקלם בידם. מקל פשוט מזכיר מאיפה האדם יצא, ולאן הוא הולך.

מאת מערכת האתר.