המילה "בְּתוּלָה" בתורה

המילה "בתולה" בתורה פירושה נערה צעירה שעדיין לא נישאה, והיא מופיעה לראשונה בתיאור רבקה (בראשית כד, טז) ובסך הכול 9 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

בתולה היא נערה שעדיין לא הייתה לאיש. בתורה המילה מופיעה בסיפור רבקה, בדיני המשפחה ובדינים הנוגעים לכהנים.

רבקה

ההופעה הראשונה היא בתיאור רבקה ליד המעיין: «וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל» (בראשית כד, טז). התיאור מצרף את המילה למעשה פשוט: היא יורדת, ממלאת את כדה ועולה.

בדיני הכהנים

על הכהן ועל אחותו נאמר: «וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו אֲשֶׁר לֹא־הָיְתָה לְאִישׁ לָהּ יִטַּמָּא» (ויקרא כא, ג). ועל הכהן נאמר עוד: «אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת־אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם־בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה» (ויקרא כא, יד).

שם רע על בתולת ישראל

בספר דברים התורה מגינה על כבודה של הנערה, ומי שהוציא שם רע "על בתולת ישראל" נענש. הביטוי "בתולת ישראל" מלמד שכבודה של נערה אחת הוא עניין של העם כולו.

בשירת האזינו

בשירה מופיעה המילה בתוך תיאור של צרה: «מִחוּץ תְּשַׁכֶּל־חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם־בָּחוּר גַּם־בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם־אִישׁ שֵׂיבָה» (דברים לב, כה). הבחור והבתולה, היונק והזקן, מתארים יחד את כל גילי העם.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהתורה רואה בבתולה אדם שיש לשמור על כבודו. היא מופיעה בסיפור רבקה ובדינים שנועדו להגן עליה ועל שמה הטוב.

מאת מערכת האתר.