המילה "בָּזַז" בתורה

המילה "בזז" בתורה פירושה לקחת שלל, לבזוז רכוש של אויב במלחמה, והיא מופיעה לראשונה במעשה בני יעקב בעיר (בראשית לד, כז) ובסך הכול 8 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

בזיזה היא לקיחה של רכוש, בהמות וכלים מן העיר שנכבשה. הבז הוא השלל עצמו. בתורה המילה מופיעה בסיפורי מלחמה ובדיני המלחמה, ולרוב היא באה יחד עם המילים שלל, מלקוח ושבי. הבזיזה נזכרת בבני יעקב, במלחמת מדין ובמלחמות שבדרך אל הארץ.

בני יעקב

ההופעה הראשונה היא אחרי המעשה בעיר: «בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ עַל־הַחֲלָלִים וַיָּבֹזּוּ הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם» (בראשית לד, כז). ובפסוק שאחריו מפורט מה נלקח, "ואת כל אשר בבית".

במלחמת מדין

בספר במדבר נאמר: «וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־נְשֵׁי מִדְיָן וְאֶת־טַפָּם וְאֵת כָּל־בְּהֶמְתָּם וְאֶת־כָּל־מִקְנֵהֶם וְאֶת־כָּל־חֵילָם בָּזָזוּ» (במדבר לא, ט). ובהמשך הפרק נאמר "אנשי הצבא בזזו איש לו".

בכיבוש עבר הירדן

משה מספר על המלחמות בדרך: «רַק הַבְּהֵמָה בָּזַזְנוּ לָנוּ וּשְׁלַל הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכָדְנוּ» (דברים ב, לה). ובדיני המלחמה נאמר: «רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר כָּל־שְׁלָלָהּ תָּבֹז לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת־שְׁלַל אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן ה׳ אֱלֹהֶיךָ לָךְ» (דברים כ, יד).

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה מופיעות הצורות ויבוזו, בזזו, בזזנו, בזונו ותבוז. מאותה משפחה באה המילה בז, השלל עצמו.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהשלל אינו הפקר. התורה מפרטת מה נבזז ומה מותר לקחת, והיא מזכירה שגם השלל ניתן "אשר נתן ה׳ אלהיך לך".

מאת מערכת האתר.