המילה "לָכַד" בתורה

המילה "לכד" בתורה פירושה לכבוש ולתפוס, בעיקר ערים במלחמה, והיא מופיעה לראשונה בכיבוש יעזר (במדבר כא, לב) ובסך הכול 7 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

לכד הוא פועל שמתאר תפיסה בכוח. בתורה הוא בא תמיד על כיבוש ערים ומקומות.

וילכדו בנתיה

ההופעה הראשונה: «וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לְרַגֵּל אֶת־יַעְזֵר וַיִּלְכְּדוּ בְּנֹתֶיהָ וַיּוֹרֶשׁ אֶת־הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר־שָׁם» (במדבר כא, לב). הלכידה באה אחרי שליחת מרגלים, ואחריה הורשת האמרי.

בני מנשה

בספר במדבר מתואר כיבוש של בני מנשה: «וַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן־מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ וַיּוֹרֶשׁ אֶת־הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר־בָּהּ» (במדבר לב, לט). וגם: «וְיָאִיר בֶּן־מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת־חַוֺּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֺּת יָאִיר» (במדבר לב, מא). ועל נבח נאמר שלכד את קנת וקרא לה בשמו.

ונלכד את כל עריו

בספר דברים מסופר בגוף ראשון: «וַנִּלְכֹּד אֶת־כָּל־עָרָיו בָּעֵת הַהִוא לֹא הָיְתָה קִרְיָה אֲשֶׁר לֹא־לָקַחְנוּ מֵאִתָּם שִׁשִּׁים עִיר כָּל־חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן» (דברים ג, ד). וגם לפני כן נאמר "ונלכד את כל עריו בעת ההוא".

צורות

בתורה מופיעות הצורות וילכד, ונלכד, וילכדו, וילכדה ולכדנו.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שאחרי הלכידה באה קריאת שם: חות יאיר, ונבח בשמו. מי שכבש מקום נתן לו שם חדש, והשם נשאר כעדות.

מאת מערכת האתר.