רשב"ם על במדבר פרק כב

מעבר לירדן ירחו - כלומר, כנגד ירדן וכנגד ירחו. לא למטה בירדן ולא למעלה מיושבי ארץ ישראל. ראוי ליכתב מעבר לירדן לאותם שעברו את הירדן, שלהם קרוי ערבות מואב עבר לירדן.

ויקץ מואב - בחייו, כמו: קצתי בחיי.

ילחכו - כל התבואות וכל מיני אוכלין.

ארץ בני עמו - של בלק.

את אשר תברך - בנבואה. גם בלק היה יודע שנביא היה ובנבואה היה אומר עתידות, או על ידי קסמים, כי כן נקרא בלעם הקוסם ביהושע, אך סבור היה שיועילו לו תפילותיו וקרבנותיו.

וקסמים בידם - מיני קסמים היו מוליכין לבלעם פן יאמר אין בידי מיני קסמים. כדכתיב: בימינו היה הקסם ירושלים קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד.

הלך עמנו - כי לא נחשבנו בעיניו.

רבים - מרובים ונכבדים מן הראשונים.

כי הולך הוא - ברצון מתאוה לקללם, אף על פי שהיה יודע שאין הקדוש ברוך הוא רוצה.

ותלחץ את רגל בלעם - שעל זה זה נעשה חגר, כדכתיב: וילך שפי.

אולי נטתה מפני - כל אולי שבמקרא פירושם כמו אם וכמו אילו. והמפרשים אם זה כמו לולא התמהמהנו וכמו לולי ה' וגו' - טעות הוא בידם. אבל פירושו כמו: אולי יש תקוה. אולי יחנן ה' צבאות. אולי משגה הוא. וכן אמר המלאך: על מה הכית את אתונך שלש פעמים שלא כדין עשית, שהרי ותט לפני זה שלש רגלים - כל נטיותיה היו לפני אבל לא מפני, שהרי לא עברה אותי.

אולי נטתה מפני - כלומר: שאם נטתה מפני ולא לפני כלומר, שאם עברה אותי את הדרך עד אחרי. גם הרגתי אותך כלומר, לא היית ניצול בהיזק מועט של לחיצת רגלך אלא אף אותך הרגתי והיא לא היתה מפסדת שאותה החייתי, כמו שהיא קיימת גם עתה שהיא לא היתה פושעת כי אם אתה שהיית פושע בי, שהכית אתונך.

גם אתכה - גם הרגתי אותך. כמו: וברכתם גם אותי - גם תברכו אותי.