אבן עזרא על במדבר פרק א

בשם אשר פקודי רום ותחת חבר. החל לפרש על הפשט ספר וידבר במדבר סיני. להודיע כי לא עלה משה אל הר סיני אחר היות הכבוד באהל מועד:

באחד לחדש השני. לתקן את הדגלים ואיך יסעו ואיך יחנו בעבור המקדש כי בעשרים לחדש השני נסעו:

שאו את ראש. כמו כי תשא ושם מפורש:

לבית אבותם. כי משפחת האם אינה קרואה משפחה:

לגלגלותם. פירשתיו:

בישראל. להוציא ערב רב:

איש ראש. דרך קצרה והראוי להיות איש איש:

לראובן. החל מהבכור כטעם ולא להתיחס לבכורה:

לבני יוסף. אחר בני לאה בעבור כבוד רחל על השפחות והחל מאפרים על דרך יעקב אבינו והקדים אפרים ומנשה על בנימין כי הם מקום יוסף ואחר כן החל מדן שהוא בכור השפחות ואחריו אשר כי השם ידע שהוא יהיה ראש החונים על דגל דן ואחר כן גד כי הוא בכור שפחת לאה:

קרואי העדה. הטעם שהעדה לא יעשו דבר עד שיקראום:

מטות אבותם. הטעם על השבטים והנה כל אחד נשיא שבט:

ראשי אלפי ישראל. כל אחד ראש על כל אלפי השבט כי יש שר לאלף:

ויקח משה ואהרן. עמם:

האנשים אשר נקבו. שהם מפורשים כמו אשר פי ה' יקבנו:

ויתילדו. בקשו מתי נולדו בעבור חשבון כ' שנה אז נכתבו תולדתם:

ויפקדם. משה שהוא העיקר והחל מראובן כי הוא הבכור ואחריו שמעון הנולד אחריו ואחריו גד בכור שפחת לאה והנה דגל ראובן ואחר כך דגל יהודה ואחר כך דגל אפרים ואחר כך דגל דן והחונים על כל דגל ודגל כאשר הם בחנוכת המזבח ודע כי אחר שהיו כל השבטים שנים עשר שיצא לוי והיו ליוסף בנים שנים ורוחות העולם ארבע הנה לכל רוח שלשה והנה יש ללאה חמשה בנים יחסר האחד ויהיו לה שני דגלים השלימו הדגל עם בכור שפחתה ושמוהו עם דגל ראובן שהוא גם בכור והדגל השני ליהודה והחונים עליו אחיו הקטנים ממנו ולרחל דגל בפני עצמה ואפרים מקום יוסף הוא קודם מנשה כדברי יעקב והדגל הרביעי לשפחת רחל שהוא הבכור שלה ואחריו אשר ואם הוא קטן בשנים מנפתלי בעבור היות הדגל לבן שפחת רחל שם זאת המעלה לבן שפחת לאה ואם תסתכל היטב אז תדע כי הראש הוא הדרום והזנב הוא הצפון ולא אוכל לפרש על כן ראובן בדרום כי הוא הראש ודן בצפון ודע כי לא היו גבורים בשבטים כשבט יהודה הנמשל לגור אריה וכשבט דן הנמשל כן בדברי משה על כן היו הם בראשונה ובאחרונה. והזכיר לגלגלותם בראובן גם בשמעון להורות על האחרים כי הכתוב אחז דרך קצרה:

ופירוש ויהיו כל פקודי בני ישראל. שלא נפקדו רק מי שהוא מבן עשרים שנה ואחר כך ויהיו כל הפקודים בכללם:

התפקדו. משני בנינים. כי הוא בנין התפעל ועם בנין שלא נקרא שם פועלו:

אך את מטה לוי. פירוש לא התפקדו כי השם צוה כן:

ואת ראשם לא תשא. כללם כאשר פירשתי:

ואתה הפקד את הלוים. באר למה לא התפקדו כי פקודת המשכן עליהם על כן לא יצאו בצבא:

משכן העדת. הוא אהל מועד והמשכן לארון ששם העדות:

ועל כל כליו. כמנורה והשלחן והמזבחות:

ועל כל אשר לו. הם כלי הכלים:

המה ישאו. הם הם הנושאים בנסוע המחנה והם המשרתים בחנותם וסביב המשכן יחנו:

ובנסוע המשכן יורידו אותו. להסיר הבריחים והעמודים ובחנותו הם יקימוהו:

והזר. מבני לוי ואם הוא ישראל יומת ובית דין ימיתוהו:

וטעם וחנו בני ישראל. כשיחנו בני ישראל:

איש על מחנהו. הטעם כל שבט:

וטעם איש על דגלו. שלא יתערב שבט דגל עם שבט דגל:

והלוים יחנו סביב. פי' הכתוב למעלה למה יחנו סביב שלא יקרב אל המשכן אחד מעדת בני ישראל וימות וזה טעם ולא יהיה קצף כעוזא שנגע בארון ושם כתוב ויחר אף ה' בעוזא:

וטעם על עדת בני ישראל. אחד מעדתם וכן ויקבר בערי גלעד עיר בן אתונות ורבים כמוהם:

ושמרו הלוים. מצוה עליהם לשמור המשכן:

ויעשו בני ישראל. שלא נגעו במשכן לעולם: