חזקוני על במדבר פרק כה

נגד השמש פירש״י מדרש אגדה השמש מודיע את החוטאים הענן נקפל והחמה זורחת עליו. חז״ק כיון שמת אהרן נסתלקו העננים.

הרגו איש אנשיו בענין תליה כמו שנצטוה דוגמא כי הרוג תהרגנו.

ויקרב אל אחיו את המדינית לשון הפעיל מענין שכיבה כמו ואבימלך לא קרב אליה ואקרב אל הנביאה.

והמה בכים על שאמר משה הרגו איש אנשיו והוקשה להם להרוג את קרוביהם.

וירא פנחס ראה שאין אדם חש על מצות משה.

וידקר את שניהם ואם נטמא בהם אין בכך כלום שהרי אמרו רבותינו ז״ל לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי.

אל קבתה אל נקובתה מגזרת ויקוב חור בדלתו שהנו״ן נופלת. שלימא סדרא דפרשת בלק

פינחס בן אלעזר השיב את חמתי כדכתיב ותעצר המגפה לפיכך אין להם לישראל לשנאותו אם הרג נשיא שבט אחד מנשיאיהם.

את בריתי שלום אין לו לירא מקרובי זמרי וכזבי.

את בריתי שלום מקרא חסר והרי כאלו כתב את בריתי ברית שלום דוגמא כסאך אלקים שהוא כמו כסאך כסא אלקים, וכן הארון הברית שהוא כמו הארון ארון הברית ועוד הרבה. ד״א בריתי שלום דואג היה פן יפסיד כהונתו דאמרי׳ כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו עד שהבטיחו הקב״ה הואיל והרציחה לשם שמים היתה כמו שמפרש והולך.

ברית כהנת עולם כל כהנים גדולים שהיו במקדש אפילו בתחלת בית שני היו מפנחס כדכתיב בדברי הימים ואלעזר הוליד את פנחס וגו'.

אשר הכה את המדינית עם המדינית, אבל אם פירש ממנה לא היה נהרג כמו שאז״ל.

צרור את המדינים אין זה צווי לאלתר שהרי בפרשת מטות בשעת המעשה נצטוו אלא ליישב דעתן מענין המגפה שהיתה על ידי מדין נכתב כאן.

צרור את המדינים ולא את המואבים כי המואבים מדאגה עשו פן יבואו ישראל ועוד ישראל לקחו ארצם מיד סיחון.

כי צררים הם לכם מכאן אמרו אם בא להרגך השכם להרגו. בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור שהערימו להחטיאכם ומהם יש לכם לנקום ולא מפנחס.

על דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם וכי בת אחותם והלא בת אומתה היתה אלא לפי שנתנה נפשה על אומתה נקראת אומתה על שמה.