פרשת פינחס · במדבר פרק כה פסוק יג
במדבר כה, יג
וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
גימטריה של הפסוק כולו: 4,800 · 15 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק כה16 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · ספורנו · דעת זקנים · בעל הטורים · רבנו בחיי · חזקוני · הרא"ש · בכור שור · תולדות יצחק · אור החיים · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על במדבר כה, יג
והיתה לו. בריתי זאת:
ברית כהנת עולם. שאף על פי שכבר נתנה כהנה לזרעו של אהרן, לא נתנה אלא לאהרן ולבניו, שנמשחו עמו ולתולדותיהם שיולידו אחר המשחתן, אבל פנחס שנלד קודם לכן ולא נמשח, לא בא לכלל כהנה עד כאן וכן שנינו בזבחים (קא, ב) לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי:
לאלהיו. בשביל אלהיו, כמו (במד' יא) המקנא אתה לי, (זכר' ח) קנאתי לציון, בשביל ציון:
תרגום אונקלוס לבמדבר כה, יג
וּתְהֵי לֵיהּ וְלִבְנוֹהִי בַּתְרוֹהִי קְיַם כְּהֻנַת עֲלָם חֲלַף דִי קַנֵי קֳדָם אֱלָהֵהּ וְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
תרגום יונתן לבמדבר כה, יג
וְחוֹלַף דְחַסְדוֹהִי לְמֵימָר הֲלָא בַּר פּוּטִי מִדְיָנָאָה הוּא הָא אֲנָא מְיַחְסִינֵיהּ לִכְהוּנְתָּא רַבְּתָא וְחוֹלַף דְאָחַד רוּמְחָא בִּדְרָעֵיהּ וּמְחָא לְמִדְיָנֵיתָא לְבֵית בַּהֲתַת קֵיבְתָהּ וְצַלֵי בְּפוּמֵיהּ עַל עַמָא בֵּית יִשְרָאֵל יִזְכּוּן כַּהֲנַיָא לִתְלַת מַתְּנָן דְרוֹעָא וְלָעָא וְקֵיבְתָא וּתְהֵי לֵיהּ וְלִבְנוֹי בַּתְרוֹי קְיַים רְבוּת עֲלָם חוֹלַף דְקַנֵי לֶאֱלָהֵיהּ וְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְרָאֵל
אבן עזרא על במדבר כה, יג
ומלת אחריו. לאות שמת ואינו אליהו כלל וכבר פירשתיו כי נגיד היה עליהם וגם שהיה בימי פילגש בגבעה:
אשר קנא לאלהיו. מאהבתו את השם גם עשה טובה לישראל ודרך דרש האב כפר ובניו יכפרו:
ספורנו על במדבר כה, יג
תחת אשר קנא לאלהיו. ומאחר שהוא רב את ריבי אצילהו מריב כל התנגדות ויהיה לו השלום:
ויכפר על בני ישראל. בעשותו הנקמה לעיני כולם כדי שיכופר להם על שלא מיחו בפושעים ולכן הוא ראוי לכהונת עולם אשר בה יכפר בעדם:
דעת זקנים על במדבר כה, יג
והיתה לו ולזרעו אחריו וגו'. שיהא משוח מלחמה מכאן ואילך וזש"ה במלחמת מדין אותם ואת פנחס בן אלעזר הכהן לצבא וכו' מכאן אמרו רז"ל דלא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי. ובהכי ניחא מה שהעולם מקשים היאך הרג פנחס את זמרי ונטמא למת דאיכא למימר דעד עכשיו לא נתנה כהונה אלא לאהרן ולבניו אבל לבני בניו לא וגם במלואים תמצא כתיב לאהרן ולבניו תעשה כתנות ולא לבני בניו. ועוד י"ל דהניחו לזמרי גוסס ולא מת ממש וגוסס אינו מטמא ועל זה הקשה הר"ר שמואל שהרי משמיני למלואים היה פנחס משוח מלחמה שכן מונה שמחה זו בשבע שמחות שהיתה אלישבע אשת אהרן יתירה על האחרות שהיה בן בנה משוח מלחמה ושמא משם נתן לו להיות משוח מלחמה אבל לעבודה ולדורות לא וכאן ניתנה לו הכהונה לכל מילי ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם:
ויכפר על בני ישראל. וראוי הוא לעשות כפרות אחרות:
בעל הטורים על במדבר כה, יג
ויכפר לכפר לא נאמר אלא ויכפר שעומד ומכפר על ישראל עד סוף כל הדורות:
רבנו בחיי על במדבר כה, יג
והיתה לו ולזרעו אחריו. נראה מזה כי לולא שעשה המעשה הזה לא נתקיימה כהונתו כהונת עולם, והיאך אפשר זה, והלא נתנה הכהונה לאהרן ולבניו וכבר נמשחו כלן בשמן המשחה ומעתה כל הכהנים שיולידו הם בכלל הכהנים. אבל הענין היה כן, כי פינחס נולד קודם המשח אהרן ובניו ואין בכלל כהונה רק הבנים שיולדו להם אחרי משיחתן, וא"כ פינחס שנולד קודם משיחתן לא נתכהן ולא בא לכלל כהונה, וע"י המעשה הזה שעשה נתנה לו הכהונה לעולם, וזהו שאמר כהונת עולם, וזהו שאמרו רז"ל לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי.
וכתב החכם ר' אברהם ז"ל כי הכהנים הגדולים היו מבני פינחס, ומלת אחריו לאות שמת ואינו אליהו, עד כאן. אבל האמת הוא כדעת רז"ל כי פינחס הוא אליהו, ובאור מלת אחריו אחר הסתלקותו.
ברית כהונת עולם. לא הזכיר בו מלח כשם שהזכיר באהרן ובכל זרעו, לפי שהם הובטחו בשני עולמות שהם זמן הברית והקיום להיותן נזונין בעוה"ז משלחן גבוה והם המתנות, ושיהיו לעולם הבא נחלת ה', וכן כתיב (במדבר י״ח:כ׳) אני חלקך ונחלתך, אני חלקך בעוה"ז ונחלתך לעוה"ב, ולכך הזכיר בהם מלח שהוא כולל הברית והקיום, אבל כאן בפינחס המושך כח מן החסד והנרמז בשמו פני חסד שהיא מדתו של כהן לא הזכיר בו מלח, כי הבטיחו בקיום נצחי ושלא תשלוט עליו מיתה.
ויכפר על בני ישראל. ללמדך שהשופך דמן של רשעים כאלו הקריב קרבן, וכן כתיב (שמות כ״א:י״ד) מעם מזבחי תקחנו למות, אפילו כהן ועובד עבודה על גבי המזבח משם תקחנו למות.
חזקוני על במדבר כה, יג
ברית כהנת עולם כל כהנים גדולים שהיו במקדש אפילו בתחלת בית שני היו מפנחס כדכתיב בדברי הימים ואלעזר הוליד את פנחס וגו'.
הרא"ש על במדבר כה, יג
והיתה לו ולזרעו וכו' ויכפר על בני ישראל וכי קרבן הקריב שנא' בו כפרה אלא ללמדך שכל השופך דמן של רשעים כאלו הקריב קרבן:
בכור שור על במדבר כה, יג
והיתה לו ולזרעו אחריו ברית. [שהיה משוח מלחמה מכאן ולהבא] תחילת גבורתו היתה לשמים ומשם ואילך היה משוח [כי הוליך הצבא על מדין:
ויכפר על בני ישראל]. ומאחר שנעשה כפרה זו [ראוי הוא לכהונה ולעשות כפרות אחרות]:
תולדות יצחק על במדבר כה, יג
ברית כהונת עולם כתב ר"א כי הכהנים הגדולים היו מבני פנחס ומלת אחריו לאות שמת ואינו אליהו ע"כ ואינה ראיה שאחריו ר"ל אחרי הסתלקותו:
אור החיים על במדבר כה, יג
תחת אשר וגו׳ ויכפר וגו׳. נתן טעם למה שבחר לו יה לזכות הכהונה לפינחס בתורת מתנה מה׳, ולא מכח אביו, אמר תחת אשר קנא לאלהיו – הוא עשה לאלהיו וחש על כבודו, גם אלהיו ירוממהו באין צרך לו ליהנות ביקרו מיקר אביו. וכנגד מה שאמר שתהיה לו שלום וגם תהיה לזרעו וגו׳, אמר ויכפר על בני ישראל – פרוש, שעשה שלום בין ישראל ובין אביהם שבשמים, והניח לישראל מחמת מלך מלאכי מות, לזה יהיה לו ברית השלום מהם. וכשם שההטבה אשר הטיב בכפרת בני ישראל היא הטבה נמשכת, שכל דור ודור הבא בא מכח הראשונים אשר כפר עליהם, ולזה כמו כן תהיה נמשכת הטבתו גם כן, והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם.
ובדרך רמז יתבאר על פי דבריהם זכרונם לברכה (במדבר רבה כא,ג?) שאמרו פינחס הוא אליהו אשר הוא עתיד לבשר עם בני ישראל בגלות האחרון, וכאן הודיע הכתוב במה זכה למעלה זו להשיב לב בנים על אבות, ואמרו זכרונם לברכה (עדיות פ״ח מ״ז) אין אליהו בא אלא להרבות שלום בעולם, והוא אמרו פינחס וגו׳ השיב וגו׳ בקנאו וגו׳, כפל לומר שתי קנאות לרמז לקנאה שקנא בזמן זה ולקנאה שקנא פעם שניה בימי אחאב, כאמרו (מלכים א יט:יד) ״קנא קנאתי לה׳״, גם שם כפל לומר ״קנא קנאתי״ לרמז לשתי קנאות, אחת בימי משה ואחת בימי אחאב.
לכן אמר הנני נותן לו את בריתי שלום, שהוא הברית שכרת עם האבות לתת להם עשרה עממין, וזה יקרא ברית שלום כי אז יהיה שלום בכל העולם, דכתיב (ישעיה יא:ז): ״ופרה ודב תרעינה וגו׳ לא ירעו ולא ישחיתו: וגו׳. ברית זה יהיה לו כי הוא זה אשר יעשה את הדבר הזה והשיב לב בנים על אבות וגו׳, דכתיב (מלאכי ג:כג) ״הנה אנכי שלח לכם את אליה״ וגו׳. ולזה דקדק לומר הנני נותן לו בפרטות ולא שתף עמו זרעו, ואחר כך אמר ברית הכהנה: ״והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם״. וגמר אומר תחת פרוש שני יעודים אלו הם כנגד שני דברים שעשה: ברית שלום תחת אשר קנא לאלהיו, כאן רמז במה שקנא בימי אחאב על שעזבו אלהים והיו עובדי עבודה זרה, והוא מה שדקדק לומר לאלהיו שנתקנא על עבודה זרה שעליה נאמר (דברים ו:טו) ״כי אל קנא״ וגו׳ עד שאמרו כל העם (מלכים א יח:לט) ״ה׳ הוא האלהים״ וגו׳. לזה גם כן הוא יבשר ביום ההוא אשר יהיה ה׳ אחד ושמו אחד, שהוא גם כן סוד ״ה׳ הוא האלהים״.
ואמרו ויכפר וגו׳, הוא כנגד יעוד ״והיתה לו וגו׳ ברית כהנת״, כי זה הוא לו חלק אשר כפר על בני ישראל, כמו כן יהיה תמיד מכפר עליהם, על דרך אמרו (ויקרא ד:כ) ״וכפר עליו הכהן״.
העמק דבר על במדבר כה, יג
והיתה לו וגו׳. בשכר שהגין על ישראל. ניתן לו ברית כהנת עולם לכפר על בני ישראל לדור דור. ופי׳ כהנת עולם כה״ג וכיב״ז לעיל ג׳ נ״ד יע״ש דכהן הדיוט אינו עומד תמיד לפני ה׳ כי אם במשמרו ובית אב שלו. או ברגלים. משא״כ כה״ג עומד תמיד ומכהן:
תחת אשר קנא לאלהיו. ברית השלום מגיע לו. לא רק מחמת שהשיב את חמתי בקנאו. ואם לא הגיע לחמת ה׳ לא היה מגיע לו ברכת השלום. לא כן אלא תחת אשר קנא לאלהיו היה קצפו ורגזו אך לש״ש ע״כ באה לו ברכת השלום:
ויכפר על בני ישראל. ברכת כהנה לא אך משום שלא כליתי את בני ישראל. ואם לא הגיע לעונש עז כזה לא היה מגיע לו זה השכר. לא כן אלא בשביל ויכפר על בני ישראל מגיע לו שיכפר עוד עליהם. דמי שמוסר נפשו על המצוה מסייעין לו מן השמים אח״כ. והודיע זה הכתוב כדי ללמדנו דעת לימים יוצרו:
מלבי"ם על במדבר כה, יג
והיתה הבטחה שניה הוא ברית הכהונה וזה הבטיח לו ולזרעו אחריו כי רוב הכהנים הגדולים היו מבני פינחס, ומפרש שמה שאתן לו את בריתי שלום זה יהי' תחת אשר קנא לאלהיו ועשה שלום בעונם הגדול, ומה שיהיה לו ולזרעו ברית כהונת עולם הוא תחת אשר כפר על ב"י וכן יהיו מזרעו כהנים גדולים מכפרים על ב"י במקדש ה':
שפתי חכמים על במדבר כה, יג
ז ר"ל והיתה שהוא לשון נקבה מוסב על ברית דכתיב לעיל מיניה וברית לשון נקבה הוא. והרא"ם פירש מלת והיתה אינה דבוקה עם מלת בריתי שלום כי בריתי שלום לא תהיה ברית כהונה רק היא דבוקה עם מלת בריתי שהברית תהיה לברית כהונת עולם כמו שהיתה לברית שלום:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וְהָיְתָה | הָיָה פועל | ה-י-ה | 426 |
| לּוֹ | — | 36 | |
| וּלְזַרְעוֹ | זֶרַע שם עצם | ז-ר-ע | 319 |
| אַחֲרָיו | אַחַר שם תואר | א-ח-ר | 225 |
| בְּרִית | בְּרִית שם עצם | ב-ר-ה | 612 |
| כְּהֻנַּת | כְּהֻנָּה שם עצם | כ-ה-ן | 475 |
| עוֹלָם | עוֹלָם שם עצם | ע-ל-ם | 146 |
| תַּחַת | תַּחַת שם עצם | ת-ח-ת | 808 |
| אֲשֶׁר | אֲשֶׁר מילית | א-ש-ר | 501 |
| קִנֵּא | קָנָא פועל | ק-נ-א | 151 |
| לֵאלֹהָיו | — | 82 | |
| וַיְכַפֵּר | כָּפַר פועל | כ-פ-ר | 316 |
| עַל | עַל מילת יחס | ע-ל-ל | 100 |
| בְּנֵי | בֵּן שם עצם | 62 | |
| יִשְׂרָאֵל | יִשְׂרָאֵל שם פרטי | 541 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- דעת זקנים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Da'at Zekenim on Numbers – דעת זקנים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בעל הטורים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Ba'al HaTurim on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- הרא"ש: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rosh on Torah – הדר זקנים, ליוורנו ת"ר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, ברסלאו, תר"ס (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, הצופה לחכמת ישראל ח, בודפשט, תרפ"ח (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תולדות יצחק: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Toledot Yitzchak on Torah – תולדות יצחק, וורשא תרל"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Numbers – Vocalized Edition · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Numbers – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.