דלג לתוכן הראשי
כוונות

בכור שור על בראשית פרק לט

רבי יוסף בכור שור · 10 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים

בראשית לט, אוְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה

ויוסף הורד מצרימה. לאחר שסיפר תולדותיו של יהודא חזר על יוסף וגלגוליו ואיך אירע לו במצרים:

בראשית לט, בוַיְהִי יְהוָה אֶת־יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי

ויהי ה' את יוסף. שלא יטמא בין הגוים שהלך ביניהם משל לבהמי אחד שהיה מוליך י"ב גמלים טעונים כדי יין ונכנס אחד מהם לחנות של גוי הניח הבהמי י"א ונכנס בבית הגוי אמר לו מה זה שהנחת י"א והלכת אחר אחד אמר להם אותם שבדרך אינם צריכים שימור כ"כ שאין מי מנסך אותך אבל זה צריך שימור שלא ינסכנו הגוי וכן ויהי ה' את יוסף שנכנס לבין הגוים, ר' עובדיה זצ"ל, וכן יהי ה' אלהינו עמנו שגלינו בין הגוים הגה"ה:

בראשית לט, ווַיַּעֲזֹב כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ בְּיַד־יוֹסֵף וְלֹא־יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר־הוּא אוֹכֵל וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה־תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה

כי אם הלחם. לא היה מונה עמו כלום ולא שם לב עליו רק הלחם שהיה יוסף נותן לו היה אוכל:

ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה. מאחר שנעשה גדול הבית שכח צערו ובית מגוריו ושב תוארו ומראהו:

בראשית לט, זוַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת־אֲדֹנָיו אֶת־עֵינֶיהָ אֶל־יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי

אחר הדברים. שנעשה גדול הבית שב יפיו ונשא עיניה ושמה עליו עיניה ולבה כי היה יוסף איש תואר ואנשי הארץ אחיהם של כושיים ולא הורגלו באדם יפה ותבער בה אהבתו:

בראשית לט, טאֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא־חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם־אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ־אִשְׁתּוֹ וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים

ולא חשך ממני מאומה. כל אשר אני לוקח משלו אינו מפקיד רק אותך כי אם היה מונה ממני כל אשר לי על כרחי הייתי בוגד בו אבל עכשיו קל הוא לעמוד באמונה:

ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת. לשלם לו רעה תחת טובה:

בראשית לט, יאוַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת

ויהי כהיום הזה. כמו שהיום הזה נכון כך אמת ונכון שכך היה המעשה וי"ל כאשר בא היום הזה:

ואין איש מאנשי הבית וגו'. כך היה מקרה שכולם יצאו:

בראשית לט, ידוַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל

ראו הביא לנו. על בעלי אני מתרעמת שהיה לו ליקח עבד ניכר מהארץ הזאת ולקח איש עברי מארץ רחוקה שאינו חושש מה יעשה למחר יברח לו:

בא אלי לשכב עמי. לאנסי אלא שקראתי בקול גדול וברח, מאחר שראתה שלא תוכל לו הלשינה עליו להוציאו מן הבית כי לא היתה יכולה לראותו כי שעה שרואה אותו מדי בערה בה תאוותה ועוד שיראה פן ילשין הוא עליה:

בראשית לט, טווַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי־הֲרִימֹתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה

ויעזב בגדו אצלי. שהסיר מעליו לאנסני ולא הספיק ליקח אותו מפני שצעקתי והניחו וברח:

בראשית לט, כוַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ וַיִּתְּנֵהוּ אֶל־בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר־אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים וַיְהִי־שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר

ויתנהו אל בית הסהר. כי בביתו היה כמו שאומר ויתן אותם במשמר בית שר הטבחים והוא היה שר הטבחים, כמדומה שר היה על הנדונים ונהרגים במצות המלך שהיו טובחים אותו ע"י ניאוף ורציחים המורדים במלך:

ויהי שם בבית הסהר. כי לא היה דינו ליהרג שהרי לא היה לה עדים ואם היתה אומרת שהוא בא לאנסה הוא אומר שהיא באה לאונסו ואפי' לדבריה בקש לעשות ולא עשה:

בראשית לט, כגאֵין שַׂר בֵּית־הַסֹּהַר רֹאֶה אֶת־כָּל־מְאוּמָה בְּיָדוֹ בַּאֲשֶׁר יְהוָה אִתּוֹ וַאֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה יְהוָה מַצְלִיחַ

אין שר בית הסהר. שר אחד שמינה שר הטבחים על הסהר אין רואה כל מאומה בידו שלא ראה בו דבר שלא כהוגן מעולם ואין יוצא מידו דבר שאינו מתוקן:

מקורות הנוסח של הפירושים

  • בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.