בראשית לט, ט

וחטאתי לאלהים. בני נח נצטוו על העריות:

לֵיתוֹהִי רַב בְּבֵיתָא הָדֵין מִנִּי וְלָא מְנַע מִנִּי מִדַּעַם אֶלָּהֵן יָתִיךְ בְּדִיל דְאַתְּ אִתְּתֵהּ וְאֶכְדֵּין אֶעְבֵּיד בִּישְׁתָא רַבְּתָא הָדָא וְאֵחוֹב קֳדָם יְיָ

לַיְיתֵיהּ רַב בְּבֵיתָא הָדֵין מִינִי וְלָא מְנַע מִנִי מִדַעַם אֱלָהֵין יָתָךְ מִן בִּגְלַל דְאַנְתְּ אִינְתְּתֵיהּ וְאֵיכְדֵין אֶעֱבִיד בִּשְׁתָּא רַבְּתָא הָדָא וְאֵחוּב קֳדָם יְיָ

וחטאתי לאלהים בני נח נצטוו על העריות לשון רש"י (רש"י על בראשית ל״ט:ט׳) ונכון הוא רק בעבור חסרון דעת הנשים הקדים אליה כי הדבר בגידה באדוניו אשר בוטח בו ואחרי כן אמר כי יש בענין עוד חטא לאלהים ויתכן לפרש עוד וחטאתי לאלהים בבגידה הזאת כי רעה גדולה היא שיהיה בה לי חטא לפני האלהים כי עיניו בנאמני ארץ (תהלים קא ו) ולא לפניו בוגד יבא ודברו אמת רק לא הזכיר אסור הערוה כי דבר עמה כדרך הנשים:

ולא חשך ממני - מלהיות שליט על הכל כי אם אותך.

כי אם אותך באשר את אשתו. בענין האשות בלבד חשך אותך ממני:

הרעה הגדולה הזאת. לשלם רעה תחת טובה:

להיות עמה. ביחוד:

ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים. הגיד כי יעשה שתים רעות, האחת שיהיה בוגד באדוניו הבוטח בו, זהו הרעה הגדולה הזאת היא הבגידה שיבגוד לאדוניו. השנית שיהיה חוטא לאלהים, וזהו כלשון הכתוב שאמר עלי לבניו (שמואל א ב׳:כ״ה) אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם לה' יחטא איש מי יתפלל לו.

וחטאתי לאלקים אפילו יסתר הדבר מן הבריות אי אפשר שיסתר מלפני הקב״ה.

ולא חשך ממני מאומה. כל אשר אני לוקח משלו אינו מפקיד רק אותך כי אם היה מונה ממני כל אשר לי על כרחי הייתי בוגד בו אבל עכשיו קל הוא לעמוד באמונה:

ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת. לשלם לו רעה תחת טובה:

כי אם אותך באשר את אשתו יאמר שגם לא חשך אותה ממנו בעניינים שהיא צריכה כגון מטפחת או בגדי משי ורקמה וכל צרכי גופה כי ליוסף היתה תובעת והוא קונה או מצוה לקנותו. שגם בזה היה יוסף אדון עליה שבידו היה לתת לה ושלא לתת אבל לא חשך אותה ממנו אלא בענין אישות לבד וזהו באשר את אשתו. או יאמר לא חשך ממני מאומה כי אם אותך וזה שחשך אותך ממני לא שצוה ליוסף לא תגע באשתי אלא שהמניעה מאליה נעשית אחר שאת אשתו. ובמדרש אמרה לו למה אינך שומע לי אמר לה הפנויות שבכם אסורות לנו ק"ו נשואה משל למה הדבר דומה לעכו"ם א' שאמר לישראל יש לי מאכל נאה להאכילך והוא חזיר אמר ליה ריקה שחוטה שלכם בבהמה טהורה אסורה לנו חזיר לא כל שכן:

באשר את אשתו. פרוש, לא שחשך אותך ממני בצו לצו, אלא לצד שאת אשתו הוא הדבר המחשיך אותך ממני. או לשלול צד המעלה.

ואיך אעשה וגו׳. פרוש, כי בזה אני מפסיד כל הטוב המושג אצלי.

ועוד אני מחסיר עצמי ממקור הנשמות, כי דבר זה הוא אסור גם לבני נח, והוא אמרו ״וחטאתי לאלהים״.

ועוד ירצה, כי אין לה לטען כי תסתיר הדבר ולא ידע אדונו, ונמצא עומד במצבו באין מחסור. לזה אמר ״וחטאתי לאלהים״, והוא שעשאני במצב זה, וממנו לא יסתר דבר, ונמצא מפסיד מצבו הטוב.

איננו גדול וגו׳. עוד טעם שהרי הטיב כ״כ עמדי שהגדיל אותי עד מעלתו ואם כן ה״ז כפיית טובה:

ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת. שירע לי שיחשדני וירע לו כי חמת גבר מקנאת אשתו רבה מאד:

וחטאתי לאלהים. שלא תאמר דבכלל הצלחתי יהא שלא יוודע לו לא כן. שהרי חטאתי בזה לאלהים. ואיך יצליחני בזה. וביאר הכתוב דברי יוסף באשר כל דבריו אלה גרמו לסבב אל המטרה שחפץ ה׳ דכאות אותו צדיק כאשר יבואר:

איננו. ב] הכבוד שחלק לי שאיננו גדול ממני, ובפרטשאותך בפרט חשך ממני באשר את אשתו, ועוד טעם שאיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים, והוא חטא נגד אדוני ונגד ה':