בראשית לט, יא

ויהי כהיום הזה. כלומר ויהי כאשר הגיע יום מיוחד, יום צחוק, יום איד שלהם שהלכו כלם לבית עבודה זרה, אמרה אין לי יום הגון להזקק ליוסף כהיום הזה אמרה להם חולה אני ואיני יכולה לילך:

לעשות מלאכתו. רב ושמואל, חד אמר מלאכתו ממש, וחד אמר לעשות צרכיו עמה, אלא שנראית לו דמות דיוקנו של אביו וכו', כדאיתא במסכת סוטה (דף לו ב):

וַהֲוָה כְּיוֹמָא הָדֵין וְעַל לְבֵיתָא לְמִבְדַּק בְּכִתְבֵי חָשְׁבְּנֵהּ וְלֵית אֱנַשׁ מֵאֲנָשֵׁי בֵיתָא תַּמָּן בְּבֵיתָא

וַהֲוָה בְּיוֹמָא הָדֵין וְעַל לְבֵיתָא לְמֵיבְחוּשׁ בְּפִנְקְסֵי חוּשְׁבָּנֵיהּ וְלֵית אֱנַשׁ מֵאִינְשֵׁי בֵיתָא תַּמָן בְּבֵיתָא

ויהי כהיום הזה. משבוע אחד מהיום שהחלה לדבר לו שכבה עמי או מחדש אחד או אחר שנה תמימה והוא הנכון בעיני:

לעשות מלאכתו. מלאכת הבית או הממון כי פקיד היה על הכל. ודרש ואין איש דברי יחיד:

כהיום הזה. שנתנה עיניה והתאותה לו:

ויבא הביתה. נכנס לחדר שלא ידע שהיתה היא שם:

שם בבית. באותו החדר:

ויהי כהיום ויהי יום כשאר הימים לשבחו של צדיק ולגנותה של הארורה נכתב מקרא זה שאין דרך לשמש ביום לפיכך דבר גלוי הוא שלא נתכוין אלא לעשות מלאכתו ממש והיא אע״פ כן ותתפשהו בבגדו, רבי ישמעאל אומר יום מבול נילוס היה והלכו כולם לראות שכך היה המנהג כשנילוס מתגדל המלך והשרים הולכים לראות ולשמוח בנהר והיא והוא לא הלכו.

[ויבא הביתה אפי׳ לא בא אלא מן החוץ יאמר ויבא].

ויהי כהיום הזה. כמו שהיום הזה נכון כך אמת ונכון שכך היה המעשה וי"ל כאשר בא היום הזה:

ואין איש מאנשי הבית וגו'. כך היה מקרה שכולם יצאו:

ויהי. אחר שהיה נזהר שלא ליכנס בחדרה כלל, קרה יום שבא הביתה, לבית הגדול ששם נמצאים אנשי הבית, ששם היה עושה מלאכתו, ובאותו היום אין איש מאנשי הבית שם בבית, וכמו שפירשו חז"ל שהיה יום חג שלהם והלכו כלם:

ג פירוש שם בתוספת (סוטה ל"ו: ד"ה לעשות) מדכתיב ויבא הביתה שהוא מלשון ביאה, דהוה ליה למימר ויהי כהיום הזה ואין איש וגו':

ד תוספות (שם ד"ה באותה) בשם רבי משה הדרשן מדכתיב ואין איש מאנשי הבית שם בבית, משמע דאיש מאנשי הבית לא היה בבית, אבל איש אחר היה בבית, ועל כן צריך לומר דיעקב היה, כדמשמע בפרשת ויחי בפירוש רש"י (לקמן מ"ט כ"ד ד"ה מידי) וק"ל.