דלג לתוכן הראשי
כוונות

פסח

ביעור חמץ ושריפתו בערב פסח – עד מתי, איך ומה אומרים בביטול השני

בבוקר י"ד בניסן אוכלים חמץ עד סוף השעה הרביעית של היום, ושורפים את החמץ שנשאר עד סוף השעה החמישית. אחרי השריפה אומרים את הביטול השני, שכולל את כל החמץ – גם הידוע: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי, דחזיתיה ודלא חזיתיה, דחמיתיה ודלא חמיתיה, דביערתיה ודלא ביערתיה, לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא". השעות הן שעות זמניות, והן משתנות לפי המקום והתאריך.

שני זמנים בבוקר אחד

בערב פסח יש שני זמנים חשובים, ושניהם מחושבים בשעות זמניות – חלוקה של היום לשתים עשרה שעות שווות, שאורכן משתנה לפי עונת השנה:

  • סוף זמן אכילת חמץ – סוף השעה הרביעית. מכאן ואילך אסור לאכול חמץ.
  • סוף זמן ביעור חמץ – סוף השעה החמישית. עד אז שורפים ומבטלים, ומכאן ואילך אסור גם ליהנות מחמץ.

יש שתי שיטות עיקריות לחישוב שעות היום – מעלות השחר עד צאת הכוכבים, או מהנץ החמה עד השקיעה – וההפרש ביניהן הוא כמה עשרות דקות. את שני הזמנים לעיר שלכם אפשר לראות בעמוד זמני היום. מי שאינו יודע לפי איזו שיטה לנהוג – מקדים.

איך שורפים

המנהג הוא לשרוף את החמץ באש (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תמה). מעיקר הדין אפשר לבער גם בדרכים אחרות – לפורר ולזרוק לים או לנהר, או להשחית את החמץ עד שאינו ראוי אפילו למאכל כלב – אבל רוב הקהילות נוהגות בשריפה, ובישראל הרשויות המקומיות מציבות נקודות שריפה מוסדרות.

  1. מביאים את החמץ שנמצא בבדיקה, את עשרת הפתיתים ושאריות ארוחת הבוקר.
  2. שורפים עד שהחמץ נעשה פחם ואינו ראוי לאכילה. אין צורך שיהפוך לאפר.
  3. נוהגים לשרוף עם החמץ גם את הנוצה, הכף והנר ששימשו בבדיקה, ויש שמוסיפים את הלולב מסוכות, כדי לקיים בו מצווה נוספת.
  4. שומרים על בטיחות: לא מבעירים ליד ילדים, לא משתמשים בחומרים מסוכנים להצתה, ומכבים לגמרי בסיום.
  5. אחרי השריפה אומרים את נוסח הביטול השני.

נוסח הביטול השני

כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי, דחזיתיה ודלא חזיתיה, דחמיתיה ודלא חמיתיה, דביערתיה ודלא ביערתיה, לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא.

ובעברית: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שהבחנתי בו ושלא הבחנתי בו, שביערתיו ושלא ביערתיו, יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ". בשונה מהביטול של הלילה, כאן מבטלים גם את החמץ הידוע, כי כבר אין צורך בו. את הביטול אומרים לפני סוף השעה החמישית, כי אחר כך החמץ כבר אסור ואי אפשר להפקיר אותו. יש נוהגים להוסיף תפילת "יהי רצון" אחרי הביטול.

כשערב פסח חל בשבת

במקרה הזה הבדיקה נעשית בליל חמישי, השריפה ביום שישי בבוקר – בלי ביטול – ומשאירים רק מעט חמץ לסעודות השבת. בשבת בבוקר אוכלים את הסעודה מוקדם, מסיימים לאכול חמץ עד סוף השעה הרביעית, מנערים את הפירורים ומשליכים את השאריות לבית השימוש, ואז אומרים את הביטול השני. בשנה כזו כדאי לתכנן מראש את הסעודות ולשאול רב על הפרטים.

טעויות נפוצות

  • לחשב את הזמן לפי שעון רגיל ("עד עשר וחצי") במקום לפי שעות זמניות של אותו יום ומקום.
  • לשכוח לומר את הביטול השני, או לומר אותו אחרי סוף השעה החמישית.
  • לשרוף בלי השגחה או ליד ילדים.
  • לחשוב שצריך לשרוף עד אפר – מספיק שהחמץ ייחרך ולא יהיה ראוי לאכילה.

שאלות נפוצות

האם מברכים על ביעור חמץ בבוקר, בשעת השריפה?

לא. הברכה "על ביעור חמץ" נאמרת פעם אחת, בלילה, לפני הבדיקה, והיא חלה על כל הביעור – גם על השריפה למחרת. בבוקר שורפים בלי ברכה ואומרים רק את נוסח הביטול השני. יש הנוהגים לומר "יהי רצון" אחרי השריפה, כפי שנדפס בהגדות ובסידורים.

האם אפשר לזרוק את החמץ לפח במקום לשרוף?

מעיקר הדין יש דרכים נוספות לבער חמץ, אבל זריקה לפח פרטי שנשאר ברשותכם אינה מועילה. המנהג המקובל הוא שריפה. מי שאינו יכול לשרוף שואל רב על דרך אחרת.

מה עושים עם חמץ שנמצא אחרי סוף זמן הביעור?

אם הוא נמצא לפני החג – שורפים אותו מיד. אם נמצא ביום טוב – מכסים בכלי ושורפים במוצאי החג. בחול המועד שורפים מיד.

אפשר לשרוף את החמץ יום לפני?

מצוות השריפה היא ביום י״ד עצמו, ולכן לכתחילה שורפים בבוקר ערב פסח. אם ערב פסח חל בשבת – שורפים ביום שישי.

להמשך

מאמרים מהעלונים בנושא

האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.