תענית בכורות בערב פסח – מי צריך לצום ומה זה סיום

מקור המנהג

בליל מכת בכורות הכה ה' את בכורי מצרים, ובכורי ישראל ניצלו. זכר לכך נהגו הבכורים להתענות בערב פסח (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע). התענית אינה מן התורה ואף אינה אחת מן הצומות הקבועים, אלא מנהג, ולכן יש לה דינים קלים יותר – ובראשם האפשרות להיפטר ממנה בסעודת מצווה.

מי מתענה

• בכור לאביו או לאמו – כל בן שנולד ראשון לאחד מהוריו. יש בזה פרטים במקרים מיוחדים, כמו בכור אחרי הפלה או אחרי לידה בניתוח, ושואלים רב.
• אבי בכור קטן – כשהבכור עדיין אינו בר מצווה, אביו מתענה עבורו או משתתף בסיום. אם האב עצמו בכור – השתתפותו פוטרת את שניהם.
• בכורה – יש הנוהגים שגם בכורות מתענות, אך המנהג המקובל ברוב הקהילות אינו כך.

מה זה סיום ואיך זה פוטר

כשאדם מסיים ללמוד מסכת שלמה מן התלמוד, נוהגים לערוך "סיום" – הוא מסיים בציבור את הדף האחרון, אומר את נוסח ההדרן והקדיש המיוחד, ואחר כך נערכת סעודה קטנה, שהיא סעודת מצווה. הבכורים שהשתתפו בסיום אוכלים מהסעודה, ומאחר שאכלו בסעודת מצווה – אינם ממשיכים להתענות.

1. מגיעים לבית הכנסת בבוקר ערב פסח, בדרך כלל אחרי תפילת שחרית.
2. שומעים את הסיום ומשתתפים בו, רצוי בהבנה של מה שנאמר.
3. טועמים משהו מהסעודה – מזונות או משקה – כחלק מהשמחה.
4. משם אפשר לאכול כרגיל באותו יום, עד סוף זמן אכילת חמץ ואחריו מאכלים כשרים לפסח, ובלי לאכול מצה.

יש מקומות שבהם נערך הסיום גם בשידור, ויש בזה מחלוקת אם השתתפות מרחוק מועילה. מי שאינו יכול להגיע שואל רב.

כשערב פסח חל בשבת

אין מתענים בשבת, ולכן תענית בכורות מוקדמת ליום חמישי, ונוהגים לערוך את הסיום ביום חמישי בבוקר.

מי שמתענה בפועל

מי שמתענה ולא השתתף בסיום – הצום הוא מעלות השחר עד צאת הכוכבים, כמו בצומות הקלים. בסוף היום כבר ליל הסדר, והוא אוכל במסגרת הסדר. מי שקשה לו להתענות או שמצבו הבריאותי אינו מאפשר – אינו מתענה, ושואל רב.

טעויות נפוצות

• להגיע לסיום ולא להשתתף ולא לאכול – הפטור הוא דווקא בהשתתפות בסעודת המצווה.
• לחשוב שבכור מצד האם אינו צריך – גם הוא מתענה או משתתף בסיום.
• לשכוח שאבי בכור קטן מתענה במקומו.
• לאכול מצה בערב פסח אחרי הסיום – נוהגים שלא לאכול מצה בערב פסח.