"אשמנו בגדנו" במקום "דם צפרדע" – הסדר שנערך מתוך ספר הסליחות: סיפור שסיפר רבנו עובדיה יוסף

וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח

מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א היה רגיל לספר על יהודי עם הארץ, שהיה קורא את ההגדה במהירות כמו שקוראים "עשרת בני המן" כדי להגיע מהר ל'שולחן עורך' ולסעודה. למותר לציין שליל סדר כזה לא היה מותיר שום רושם על בני הבית, וכולם נשארו בלי שום חידוש וחיזוק באמונה בה' יתברך, 'כי אם רבי לא שנאה רבי חייא מנין לו'. (עירובין צב.) וכך המשיכו שנים רבות, עד שאבי המשפחה נפטר לבית עולמו. בשנה הראשונה לאחר פטירתו, כאשר הגיע חג הפסח, פנו כל בני המשפחה לבן הבכור שימשיך במסורת אביהם ז"ל ויערוך להם את הסדר.

הבן הסכים בשמחה להמשיך לערוך את הסדר לפי מסורת אבותיו כפי שראה אצל אביו. והנה כשבאו להתחיל את הסדר, ניגש הבן אל הספריה להוציא את ההגדה של פסח שאביו היה נוהג להשתמש בה, הוא זכר שההגדה של אביו ז"ל היתה בכריכת עור אדומה, ולכן הוא חיפש ספר כזה, ואכן מצא את הספר, אבל למזלו יצא לו ספר סידור של סליחות במקום הגדה של פסח, וכך תפס את הכוס בידו והתחיל את הסדר בפיסקה "בן אדם מה לך נרדם". הוא זכר שכאשר אביו היה מגיע לקטע מסויים בהגדה, שהיו בו אותיות גדולות ומודגשות: דם. צפרדע וכו', אביו היה שופך מהכוס שבידו, ואילו הוא קורא וקורא אך אינו מגיע לקטע הזה... עד שהגיע לוידוי שבסליחות, ושם ראה אותיות גדולות ומודגשות: אשמנו, בגדנו, וכו', ומיד התחיל לשפוך מהכוס עד תומה.

כשסיים לשפוך את כל היין מהכוס, פנה אליו בנו בשאלה קשה: אבא! אינני מבין, אני זוכר שסבא ז"ל היה שופך מהכוס עשר פעמים בלבד, ואילו אתה שפכת יותר מעשרים פעם! מה נשתנה הסדר הזה מכל השנים? אביו לא נבהל מהשאלה, והשיב לו תוך כדי דיבור: עם הארץ! וכי אתה לא יודע שהשנה היא שנה מעוברת?!... מכאן נלמד מוסר השכל להתכונן לליל הסדר כראוי, וכך יקיים מצות והגדת לבנך כהוגן. (ילקוט יוסף הגדה של פסח)