מושגי יהדות · פרשת פסח
מושגי יהדות: מצוות ארבע כוסות בליל הסדר
הרב הראל ב"ר אביחי זכריה שליט"א, רב שכונה בראש העין ומו"ץ בבית ההוראה "אפיקי מים"מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה"
המאמר מסביר את מצוות ארבע הכוסות: מקורה במשנה, ההקפדה עליה אף לעניים, הטעם שגם נשים חייבות בה, מדוע אין מברכים עליה "אשר קדשנו" ו"שהחיינו", המחלוקת אם מברכים בורא פרי הגפן על כל כוס, ומה אומרים על כל כוס. בסופו סגולה לשביעי של פסח מ"החלבן".
מצוות ארבע כוסות
הוא המצווה לשתות ארבע כוסות יין בליל הסדר. מצווה זו נזכרת לראשונה במשנה, מסכת פסחים, (פרק י', משנה א') אין חיובה מן התורה אלא מדרבנן, ואף על פי כן הקפידו חז"ל ביותר על יישומה. הקפדה זו מתבטאת בכך שאפילו עניים המתפרנסים מן הצדקה מחויבים בארבע כוסות גם אם ייאלצו למכור את בגדיהם לשם כך. כמו כן, נפסק בהלכה כי גם אדם שהיין מזיק לו צריך להשתדל ולשתות מעט ממנו. בגמרא (נדרים מט:) מסופר על רבי יהודה שהיה שותה ארבע כוסות ולאחר מכן נאלץ לחבוש את ראשו בשל כאבים "מפסח ועד עצרת" - כלומר במשך שבעה שבועות. אולם, המשנה ברורה פסק שאינו חייב לשתות ארבע כוסות אם ייפול למשכב מזה, אלא שאם השתייה תגרום לכאבי ראש וכדומה מחויב הוא לשתות. סיבת ההקפדה היא כיוון ששתיית ארבע הכוסות מזכירה ומפרסמת את נס יציאת מצרים. זהו ההסבר לכך שגם נשים חויבו במצווה, על אף שזו מצוות עשה שהזמן גרמא הואיל וגם הן היו באותו הנס, ואף נאמר כי הגאולה התרחשה בזכות נשות ישראל במצרים. בירושלמי מבואר שטעם מצווה זו כנגד ארבע לשונות של גאולה: וְהוֹצֵאתִי וְהִצַּלְתִּי וְגָאַלְתִּי וְלָקַחְתִּי.
אין מברכים על ארבע כוסות "אשר קדשנו במצוותיו", לפי שאין מברכים אלא על מצווה שעשייתה בבת אחת, וזו הלא חייבים להפסיק בין כוס לכוס (אבודרהם סדר ההגדה ד"ה יש שואלין). אף על פי ששתיית ארבע כוסות בפסח היא מצוה הבאה מזמן לזמן וגם יש בה שמחה, אין מברכים שהחיינו, לפי שכבר יצא ידי חובתו בברכת שהחיינו שאמר בקידוש, שפוטר בה את כל המצוות של הסדר בפסח.
ארבע כוסות אלו, כל אחד מצוה בפני עצמה היא (פסחים קט ב, קי א), ולכן צריך לברך על כל כוס וכוס בורא פרי הגפן (טור או"ח תעד, תוס' פסחים קג ב ד"ה רב אשי; וכן פסק הרמ"א או"ח תעד א). אך יש חולקים וסוברים, שכיון שאין לו היסח הדעת בינתיים, מברך על כוס ראשון והוא פוטר את השני, וכן מברך על כוס שלישי שאחר ברכת המזון ופוטר את הרביעי, ואף על פי שכל כוס מצוה בפני עצמה, אין המצוה מזקקת ברכה מיוחדת כל שאין היסח הדעת בינתיים, וברכת המזון בלבד היא הפסק, שהיא סילוק וגמר הסעודה (רא"ש פסחים י כד; וכן פסק השו"ע בסימן תע"ד)
על כוס ראשון אומר קידוש היום. על כוס שני אומר את ההגדה עד גאל ישראל. מוזג הכוס בתחילת "מגיד", ושותה בסופו לפני אכילת המצה. על כוס שלישי מברך ברכת המזון. מוזגו לפני ברכת המזון, ושותה אחריו. על הרביעי גומר את ההלל.
סגולה לפסח מ"החלבן" הקדוש
יום שביעי של פסח מסוגל לבקש על פרנסה טובה. וכן על דברים קשים כקריעת ים סוף, כגון זיווג. ברית מילה ועוד. וגם לפעול לביטול הגזירות הרעות מעל עם ישראל.
מקורות
- משנה פסחים פרק י משנה א
- נדרים מט ע"ב
- משנה ברורה
- ירושלמי פסחים
- שמות ו, ו-ז
- אבודרהם, סדר ההגדה
- פסחים קט ע"ב, קי ע"א
- טור או"ח תעד
- תוספות פסחים קג ע"ב ד"ה רב אשי
- רמ"א או"ח תעד א
- רא"ש פסחים י, כד
- שולחן ערוך סימן תעד