מושגים ביהדות: אפיקומן – פירוש המילה וזמן אכילתו

אפיקומן הוא כינוי לחצי מחלק המצה האמצעית משלוש המצות המונחות בשולחן הסדר, המוחבאת עד סוף ליל הסדר, אותה אוכלים בסימן "צפון" בסדר.

במקור, המילה אפיקומן אינו כינוי למצה, אלא כינוי לפעולה הנעשית לאחר האכילה. אמוראים בתלמוד נחלקו בפירושה. נאמר במשנה בפסחים (קיט, ע"ב): "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן". דהיינו, אין לאכול אפיקומן אחר קרבן פסח. ומהו אפיקומן? לדעת רב, הכוונה היא, שלאחר אכילת קרבן פסח אין לעבור וללכת לאכול במקום אחר, גזירה שמא יאכלו את קרבן פסח עצמו בשני מקומות, ויעברו על דין "בבית אחד יאכל". לפי זה, אפיקומן פירושו: "אפיקו מנייכו – הוציאו כליכם ונלך לאכול במקום אחר" (רשב"ם). ולדעת שמואל, הכוונה היא שלאחר אכילת קרבן פסח אין לאכול מיני מתיקה וכדומה לקינוח. לפי זה, אפיקומן פירושו: "הוציאו מיני מתיקה" (רש"י ורשב"ם). להלכה פסק השולחן ערוך בסימן תעח כדעת שמואל, שאין לאכול מיני מתיקה לאחר קרבן פסח, גם אם אינו הולך לאוכלם במקום אחר.

זמן אכילת אפיקומן

הגמ' במסכת ברכות (ט, ע"א) מציינת מחלוקת תנאים בנוגע לזמן אכילת קרבן פסח - האם זמנו עד חצות או עד עלות השחר: "תניא: ואכלו את הבשר בלילה הזה, רבי אלעזר בן עזריה אומר: זמן אכילת קרבן הפסח הוא רק עד חצות ליל הסדר, ואילו לדעת רבי עקיבא זמן אכילת קרבן פסח מדאורייתא הוא עד סיום ליל הסדר. בנוסף מובא בגמ' בסוף פסחים (קכ:) שרבא סבר דמחלוקת זו שייכת גם לאכילת מצה בזמן הזה. דהיינו, לפי ר' אליעזר בן עזריה, האוכל מצה לאחר חצות לא יצא ידי חובתו. ומכאן משמע שלר"ע יוצא ידי חובתו גם כשאכל את המצה לאחר חצות.

בנוגע לפסיקת ההלכה במחלוקת זו, יש מחלוקת בין הראשונים. והשולחן ערוך (אורח חיים תעז, א) פסק: "ויהיה זהיר לאכול את האפיקומן עד חצות". וביאר הגר"א דהשו"ע נקט לשון זהירות דמשום הרחקה בלבד יש לאכול את האפיקומן עד חצות, ומשמע דמעיקר הדין ניתן לאוכלו כל הלילה. וכן פסקו המשנ"ב והגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל.