"ויקרא משה להושע בן נון יהושע" – מדוע חשש משה שיהושע יימשך אחר עצת המרגלים?

ויקרא משה להושע בן נון יהושע (יג טז)

הקשה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: מדוע היה צריך משה רבינו להתפלל על יהושע שהקב"ה יציל אותו מעצתם של המרגלים, והרי רשעים אלו ראו שמרים נצטרעה ולא לקחו מוסר, ומדוע חשש משה שיהושע בן נון יהיה נמשך אחר רשעים אלה?

אלא ביאור הדבר כך הוא – כי הנה המרגלים הללו בשעה שהגיע העת להכנס לארץ ישראל, ידעו כי משה רבינו לא יכנס עימם לארץ, והרי הם לא הספיקו עדיין ליהנות הרבה מזיו תורתו של משה רבינו, והרי אין אדם עומד על סוף דעת רבו אלא לאחר ארבעים שנה.

ועל כן התחכמו סוד ראשי השבטים שהיו ראשי אלפי בני ישראל, ואמרו כי זהו בבחינת עת לעשות לה' הפרו תורתך, וטיכסו עצה להתמרד נגד משה רבינו בדרך זו שידברו לשון הרע על ארץ ישראל, וכך יוכל משה רבינו להישאר עוד בחיים, ובזה יזכו הם להמשיך ולשאוב ממעיינות תורת משה רבינו, ובהיות שהיה זה עצת היצר הרע, לכן התפלל משה על יהושע שינצל מעיצה זו, ובפרט יהושע בן נון צריך לתפילה זו, כי מי גדול כמוהו ששוקד על תורת משה רבו, שנאמר בו: ויהושע נער לא ימיש מתוך האוהל (עפ"י צילום כתב יד קודשו)