"בפי אויל חוטר גאוה" – בלי משחקי כבוד: רבי ישראל סלנטר ומי יבקר ראשון

בפי אויל חוטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם (משלי יד ג)

יש אנשים כאשר מישהו מדבר או מתייחס אליהם בצורה רגילה הם מתרעמים: איפה הכבוד שמגיע לי? ואינם מרגישים שיש משהו שלילי בדרישת הכבוד... ולא רק זה, אלא לפעמים גם נוקמים ואומרים: טוב, כשיגיע אלי למשרד, אני כבר אדע איך להתייחס אליו, וגם ברגעים אלו כשהם קוראים את השורות הללו, הם אומרים לעצמם: בודאי! מה אין לאדם את הכבוד שלו? אם מישהו התנהג אלי בצורה מסויימת מדוע שאני לא אתנהג אליו גם כך?..

יהודים יקרים, הגיע הזמן להתעשת. כל עניני הקרירה והכבוד התופסים מקום ראשון בעולם – היו מוזרים בעיניו של רבי ישראל מסלנט זצ"ל. פעם הגיע אדם גדול לעירו, הרב לא שם לב לנימוס המקובל שהאורח צריך לבוא ראשון לבקר את רב העיר, ומאחר שהיה צריך את עזרתו של אותו האיש קם והלך אליו, אותו האיש לא רק שלא בא לבקר ראשון, אלא אף לא השיב לרב ביקור, ונכבדי העדה ראו בזה פחיתות כבוד לרבי ישראל. ששמע זאת הרב אמר: 'בשום אופן לא נתפס במוחי להבין, איזה ענין יש במי ילך לבקר ראשון, או אם הוא ישיב לי ביקור? בעיני זה כמו משחק ילדים. הייתי צריך אותו – לכן הלכתי אליו'..

יהודים יקרים, בלי משחקי גאוה! כי בפי אויל חוטר גאוה – רק בפיו של האויל שומעים דבורי גאוה, ושפתי חכמים תשמורם – שפתותיהם שמורות וסגורות. (5 דקות)