"שלח לך אנשים" – כיצד נכשלו המרגלים? אמונה שבאה בדרך הקלה, לפי ה"דרש משה"

שלח לך אנשים וגו' (יג ב)

המרגלים היו אנשים נכבדים ורמי מעלה, וא"כ כיצד נכשלו בהוצאת דיבה על הארץ?

תירץ זאת הגר"מ פיינשטין זצ"ל בספרו דרש משה, שחסרון האמונה של המרגלים נבע מכך שאמונתם לא הגיעה להם מעמל ויגיעה עצמית, בני דור המדבר הגיעו לאמונה בדרך הקלה ע"י ניסים ונפלאות שראו בעיניהם, אמונה הנרכשת באמצעות ניסים יש בה חיסרון.

על כן. למרות שבני ישראל ראו את הניסים הגדולים שעשה ה' במצרים עדיין לא נשאר רישומם בתוכם, כיוון שבמה שהם לא ראו הם לא האמינו, וזו תוצאה של אמונה בדרך הקלה.

הקב"ה חפץ באמונה תמימה של האדם. המשנה בברכות (ס:) האומרת ש'כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד' מלמדת שלא תמיד הקב"ה עושה רצוננו, ופעמים שאין אנו מקבלים את אשר אנו חפצים בו. אך גם בעת כזאת חייבת האמונה להיות נטועה בליבו של האדם על מנת שיבין שהקב"ה מחליט מה טוב לנו באמת והאם בקשותינו יתמלאו, או ישיב פנינו ריקם.

וישלח אותם משה... כולם אנשים (יג ג)

ויש לשאול, הרי משה ידע שהמרגלים עתידים להוציא דיבה על הארץ, שנאמר ויקרא משה ליהושע בן נון יהושע – י-ה יושיעך מעצת מרגלים. ולמה שלחם? אלא מכאן שאין דנים את האדם על שם סופו, אלא באשר הוא שם, ואותה שעה כשרים היו. (צפיחית בדב"ש)