"וקרע לנו את הים" – הטבע כפוף לתורה, ומדוע נבקע הים – מדברי רבי חיים קנייבסקי

ליום השלושים של מרן שר התורה רבי חיים קנייבסקי זצוק"ל

וקרע לנו את הים

"ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בוקר לאיתנו" (שמות יד כז)

"אשר הוביש ה' אלקיכם את מי הירדן מפניכם עד עברכם" (יהושע ד כג)

נס קריעת ים סוף היה אחד מן הנסים הגדולים שארעו לעם ישראל וההתפעלות ממנו באופן טבעי היא גדולה עד מאוד.

אך היו שני נסים דומים של בקיעת ים /נהר וכמעט בקושי שמעו עליהם.

האחד – הירדן נבקע על ידי יהושע בן-נון ומי הירדן נצבו כמו נד, כמו שנאמר "אשר הוביש ה' אלקיכם את מי הירדן מפניכם עד עברכם, כאשר עשה ה' אלוקיכם לים סוף אשר הוביש מפנינו עד עברנו". (יהושע ד כג)

השני – מובא בגמרא (חולין ז.) שרבי פינחס בן יאיר הלך לפדיון שבויים וביקש מהנהר לחלוק לו מימיו, ואף אמר לו שאם לא יסכים – גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם! לבסוף נחלק לו ולבני לויתו.

אם כן, רואים בשני המקומות שגם נעשה נס גדול בהם. מבאר "אור החיים" הקדוש: תנאי התנה הקב"ה על כל מעשי בראשית להיות כפופים לתורה ולעמליה ולעשות כל אשר יגזרו עליהם.

אם כך, קריעת ים סוף היתה לפני מתן תורה ועל כן נחשב המאורע לנס עצום, אך לאחר מתן תורה יש בכח הצדיקים ועמלי התורה לעשות כן בכוח התורה. שזהו כחה של תורה שהטבע כפוף לה, ובכח התורה אפשר לפעול גדולות ונצורות.

ואין פלא שאנו רואים היום שבכוחם של הצדיקים לשנות גדרי הטבע ממש.

יש לענין: לאיזה צורך נבקע הים? היד ה' תקצר, וכי לא יכול היה לשפוך את מי הים על המצרים ולהטביעם (אמנם עיקר המטרה בנסים היה כדי לחזק את האמונה בלב ישראל, כמו שנאמר "ולמען תספר", מכל מקום, כתוב גם "וידעו מצרים כי אני ה'", ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, ולגביהם מאי נפקא מינה באיזו דרך היו נטבעים?)

ויש לומר, שהקב"ה ביקש להראותם:

כאשר הוא מחליט להעניש אדם, אינו צריך לילך אליו, אלא האדם בעצמו רץ למקום העונש, כמו שנאמר "ויבאו אחריהם כל סוס פרעה וגו' ומצרים נסים לקראתו. (רבי חיים קניבסקי זצוק"ל זיע"א)