"אש ותימרות עשן" – מארי יחיא בסיס שהציל את ספריו מן האש

אש ותימרות עשן – סיפור

הגאון רבי יחיא בסיס זצ"ל, היה מגדולי רבני העיר רדאע וחבר בית הדין, בסוף ימיו עלה לארץ ישראל וחי בראש העין. כבר בתימן נודעה אהבתו העצומה לתורה הקדושה ושקדנותו היתה לשם ולתפארת. בהקשר לכך מספרים מעשה מופלא.

בצעירותו מארי יחיא היה לוקח עמו שני חמורים, חמור אחד טעון בספרי לימוד, וחמור נוסף בשביל סחורתו. בתימן מצוי לגדל צאן בכמות רבה, ואחד מההכנסות של בעלי הצאן היה מכירת אפר גללי הבהמה, אשר היו שורפים אותם ואח"כ מוכרים אותם לזבל בהם את השדות.

יום אחד, הגיע מארי יחיא סמוך לכפר ערבי "אלכוולא" המרוחק מהלך יום צפונית לעיר מגוריו רדאע. ראשו ומוחו של המארי היה שקוע בלימודו ובספר שבידו, כשהוא מהלך רגלי סמוך לחמורו, והחמור שעליו היו הספרים, עמד בסמוך למקום שריפת הגללים. לא עבר רגע מעט, והחמור נמשך לשם והתגלגל כולו לתוך האש ועמו כל ספרי הלימוד. מארי יחיא שהיה שקוע בלימודו לא שם לב למה שאירע, רק ברגע שהחמור כולו היה כמעט בתוך שכבת גללי האש, והחבל שקשור תחת בטנו כבר נחרך, קלט מארי יחיא את אשר אירע. בראותו כי החמור שנפגע הוא חמור הספרים, אץ מהרה להציל את רכשו הרוחני היקר לו מכל. הגויים שעמדו שם, צעקו והזהירוהו שלא יכנס למקום הבערה, אך מארי יחיא לא שמע להם, ותיכף ומיד נכנס לאש ומשך את החמור החוצה יחד עם ספריו. כשהרפה מארי יחיא מעט מאחיזתו, והנה שוב התגלגל החמור הכבד אל האש, הגויים שראו את נחישותו, רצו אליו להניאו מלסכן את עצמו ולחזור אל האש, אך שוב קפץ מארי יחיא כארי אל הבערה במסירות נפש, ומשך בכוח את החמור עד שהוציאו מהאש.

כשהתרחקו מעט מהאש, הגיעו הגויים שעמדו בסמוך לראות מה קרה עם היוצאים מהאש, ראו שהחמור נפח את נשמתו, ומארי יחיא לא ניזוק כלל מן האש, בדרך נס גמור! מאז הכירוהו הגויים בקדושתו ואמרו: "היהודי הזה הוא אבן אללה (בן של ה'). ומיד הביאו לו שמן כדי לסוך בו וגם הביאו לו חמור חדש לקחת את ספריו.

כשנודע המעשה לאמו של מארי יחיא, הבינה עד כמה הוא שקוע בלימוד עד כדי שיכול לבוא ליד סכנה, ואסרה עליו להסתובב לצורך פרנסתו, אלא רק שישב בחנותם ויעסוק במכירת תבלינים, וכך יכל המארי ללמוד יותר במנוחה.

חתנו של מארי יחיא, סיפר כי בהיותו בן שמונה, עבר עם זקינו בסמוך לאותו מקום, והיה זקינו שונה לו פרקו בע"פ, כשהוא רוכב על חמורו ומחזיק את הספר ללמוד. וכשהגיעו לשם הראה לו זקינו מקום זה ואמר. במקום הזה לפני שלושים שנה קרה המעשה הידוע למארי יחיא בסיס זצ"ל שחמור ספריו נפל לאש, ומארי יחיא ניצל. התדע למה זה קרה? כי היה הולך וכולו שקוע בלימוד התורה ולא שם לב לתנועותיו של החמור. כך בני צריכים ללמוד גם שהולכים בדרך! (פרי צדיק גליון ס"ה)