הלכות בשר וחלב: היכר על השולחן, המתנת שש שעות, ופת עכו"ם – וסגולה שלא ישכח שמו ביום הדין

ד. היכר בין בשר לגבינה

מה שמועיל להניח דבר להיכר בין הבשר לגבינה, הוא דווקא בדבר גבוה קצת ונראה לעין, כגון קנקן ומנורה.

אבל צלחת או טבעת אינם נחשבים להיכר, אף שאין דרכם להיות מונחים שם. ואם כל אחד אוכל במפה שלו, או שהוא אוכל בהפסק מפה והאחר אוכל על השולחן, הדבר נחשב להיכר (ילקו"י סימן פח).

ה. המתנת שש שעות

מי שאכל מאכל בשרי אסור לאכול מאכל חלבי עד שיעברו שש שעות מאכילת הבשר, ואין הבדל בזה אם אכל עוף או שאכל בשר בהמה, והמקל בפחות משש שעות צריך תשובה וכפרה.

שש שעות אלו לאו דווקא שש שעות ממש בדיוק, אלא אף שחסר קצת משש שעות לפחות תוך חצי שעה הסמוכה לסיום השש שעות יש להקל אף לגדולים במקום צורך (יבי"א ג ג).

ו. פת שנאפתה ע"י גוי

אסרו חכמים לאכול פת שנאפתה ע"י גוי שפת מקרבת ויבואו להתחתן עם בנותיהם, ועוד שלא יהיה רגיל אצלו במאכל ומשקה שמא יאכילנו דבר טמא (ע"ז לה: רש"י).

סגולה שלא ישכח שמו ביום הדין

סגולה לכל אדם מישראל שלא ישכח שמו ביום הדין שיאמר תיכף אחר שמונה עשרה קודם יהיו לרצון האחרון פסוק המתחיל באות שמו ומסיים באות משמו, כגון אם שמו חיים יאמר הפסוק: "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם", ואם נקרא בשני שמות כגון חיים שבתי, יאמר כנז"ל ואחר כך יאמר את הפסוק: "שברתי לישועתך ה' ומצותיך עשיתי" (השל"ה הקדוש).