הבן איש חי וכף החיים – הלכה ברוח הקבלה

הבן איש חי

רבי יוסף חיים נולד בבגדאד וכבר בצעירותו התמנה לדרשן הקהילה, תפקיד שמילא כחמישים שנה. בכל שבת דרש בבית הכנסת דרשה ארוכה, ובסופה לימד הלכות הנוגעות לימים הקרובים. הדרשות וההלכות האלה הם ספר ״בן איש חי״.

הספר מחולק ל״שנה ראשונה״ ו״שנה שנייה״, ובכל שנה פרק לכל פרשה. כל פרק פותח בדרשה ועובר להלכות – תפילה, שבת, ברכות, טהרה וחגים – בלשון פשוטה שהציבור הבין. הוא שילב בהלכה את מנהגי האר״י והרש״ש, ופסק במקרים רבים לפי הקבלה. בין ספריו האחרים: שו״ת ״רב פעלים״ ו״בן יהוידע״ על אגדות הגמרא.

כף החיים

רבי יעקב חיים סופר נולד בבגדאד, למד אצל הבן איש חי, ובשנת 1904 עלה לירושלים, שם למד בישיבת המקובלים ״שושנים לדוד״. ספרו ״כף החיים״ הוא פירוש מקיף על השולחן ערוך אורח חיים ועל חלקים מיורה דעה. בכל סעיף הוא מביא את דברי הפוסקים לדורותיהם, ולצידם את דברי הזוהר, האר״י והרש״ש, ובמקום שיש מחלוקת הוא מסביר את השיקולים, ונוטה במקרים רבים לדעת המקובלים.

שתי דרכים בפסיקה

פוסקי הספרדים בדורנו כולם מכבדים את הבן איש חי ואת הכף החיים, אבל יש ביניהם הבדל בדרך. הרב עובדיה יוסף הורה שבני עדות המזרח הולכים לפי פסקי מרן השולחן ערוך, וכתב שבמקום שהמקובלים חלוקים על מרן – הולכים בדרך כלל כמרן. פוסקים אחרים, ובהם הרב מרדכי אליהו, נטו לפסוק ברוח הבן איש חי ומנהגי הקבלה.

ההבדל הזה ניכר בשאלות כמו מנהגי התפילה, כוונות, וחומרות שמקורן בזוהר ובכתבי האר״י. גם מי שהולך בדרך מרן נוהג במקרים רבים לפי מנהגי הקבלה שלא נחלקו עליהם הפוסקים, וגם מי שהולך בדרך הבן איש חי מקבל את סמכות השולחן ערוך כבסיס. שתי הדרכים מוסמכות, וכל אדם נוהג לפי מסורת משפחתו ורבו. ראו גם נוסחי התפילה.

טעויות נפוצות

• לבלבל בין ״כף החיים״ של רבי יעקב חיים סופר לבין ספר בשם דומה, ״כף החיים״ של רבי חיים פלאג׳י מאיזמיר.
• לחשוב שהבן איש חי נכתב לחכמים בלבד. הוא נכתב כספר הלכה לציבור.
• להציג את המחלוקת בין הפוסקים כמחלוקת על ״כבוד״ הקבלה. כולם מכבדים אותה; השאלה היא כיצד מכריעים.