"אילו קרבנו לפני הר סיני" – "כי אל אנכי ולא איש", רבי חיים סנואני

ענייני חג הפסח – אלו קרבנו לפני הר סיני

הגאון המקובל רבי חיים סנואני זצ"ל, מפרש את מאמר חז"ל: כשנגלה הקב"ה על הר סיני נגלה כזקן מלא רחמים, וכשנגלה על הים נגלה כבחור בעל מלחמה, וזהו האמור בפסוקי שירת הים: "ה' איש מלחמה", שהרי אין לשון איש אלא בחור, כמ"ש רז"ל "אשרי האיש – אשרי מי שעושה תשובה בעודו איש", וכוונתם למי שעושה תשובה בעודו בחור, שאז כוחו עליו, ואעפ"כ נוצר ברוחו מעשות רע, וכמ"ש שלמה: "וזכור את בוראך בימי בחורותיך".

והסמיך לזה את ביאור הפסוק בהושע (יא ט): "לא אעשה חרון אפי, לא אשוב לשחת אפרים, כי אל אנכי ולא איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר". לכאורה קשה כאן, מדוע אמר כי אל אנכי, ולא "איש". אלא הביאור, שלשון "אל" מורה על מידת החסד והרחמים, והכוונה היא, שכאשר נגלתי על הר סיני ואמרתי "אנכי ה' אלו-היך", נגלתי כזקן מלא רחמים, במידת הרחמים ולא במידת הדין, וזה ביאור הפסוק, מתי "כי אל" במידת הרחמים, מתי ש"אנכי" במתן תורה, שאז היה רחמים "ולא איש" לא נתגלתי שם במידת הדין.

ולכן מוסיף ה' ומבשר, שבמידה זו אתנהג עם בני ישראל אף בעתיד, ש"לא אעשה חרון אפי, לא אשוב לשחת אפרים". (מספרו תורת חיים)