האר״י הקדוש וקבלת צפת

צפת במאה ה־16

אחרי גירוש ספרד הגיעו לצפת חכמים רבים, ובתוך כמה עשורים היא הפכה לאחד ממרכזי התורה החשובים בעולם. פעלו בה בין השאר רבי יוסף קארו, מחבר ״בית יוסף״ ו״שולחן ערוך״; רבי משה קורדובירו (הרמ״ק), מחבר ״פרדס רימונים״ ו״תומר דבורה״; רבי שלמה אלקבץ, מחבר הפיוט ״לכה דודי״; רבי אלעזר אזכרי, מחבר ״ספר חרדים״ והפיוט ״ידיד נפש״; ורבי משה אלשיך.

הרמ״ק סידר את הקבלה של הדורות הקודמים בשיטה ברורה, ונפטר בשנת 1570 – זמן קצר אחרי שהגיע האר״י לצפת.

האר״י ותלמידיו

האר״י כמעט לא כתב בעצמו. את תורתו מסר בעל פה לחבורת תלמידים, והעיקרי שבהם, רבי חיים ויטאל, כתב אותה בספרים שנקראו ״כתבי האר״י״ – ובהם ״עץ חיים״ ו״שמונה שערים״. ליקוט מתורתו על פרשות התורה מובא באתר: ליקוטי תורה לאר״י. ראו גם סיפורים על האר״י הקדוש.

מושגי יסוד בקבלת האר״י

על הספירות ועל העולמות – במאמרים עשר הספירות וארבעת העולמות.

• צמצום – הקב״ה כביכול ״פינה מקום״ כדי שתהיה אפשרות לעולמות נבראים.
• שבירת הכלים – כלים שלא יכלו להכיל את האור נשברו, וניצוצות של קדושה נפלו למטה.
• תיקון – תפקיד האדם, במצוות ובתפילה, להעלות את הניצוצות ולתקן את העולם.
• פרצופים – תיאור הספירות כמערכות שלמות הפועלות זו עם זו.
• גלגול נשמות – תורה רחבה על שורש הנשמות ותיקונן (״שער הגלגולים״).

איך התפשטה תורתו

בעשרות השנים הראשונות אחרי פטירת האר״י נשמרו כתבי רבי חיים ויטאל בידי מעטים, ותורת האר״י עברה בעיקר בעל פה ובהעתקות. דרך תלמידים ותלמידי תלמידים היא הגיעה לאיטליה – שם פעל הרמ״ע מפאנו – לצפון אפריקה, לבגדאד ולמזרח אירופה. הדפסת הכתבים, בעיקר במאה ה־18, הפכה את קבלת האר״י לבסיס של כמעט כל ספרות הקבלה והחסידות שאחריה. גם בישיבת בית אל בירושלים לומדים את כתבי האר״י לפי ביאור הרש״ש – ראו הרש״ש וישיבת בית אל.

מה נשאר ממנה בבית הכנסת

מנהגים רבים שנוהגים היום בכל העדות מקורם בצפת: קבלת שבת בפיוטים ובמזמורים, ״לכה דודי״, תיקון חצות, ולימוד בליל שבועות. נוסח התפילה של האר״י הוא הבסיס לנוסח עדות המזרח ולנוסח ספרד של החסידים – ראו נוסח אשכנז, ספרד ועדות המזרח.

טעויות נפוצות

• לבלבל בין נוסח ״ספרד״ של החסידים לבין נוסח הספרדים. שניהם מושפעים מהאר״י, אבל אינם זהים.
• לייחס לאר״י ספרים שכתב בעצמו. רוב תורתו נכתבה בידי תלמידיו.
• לחשוב שקבלת צפת הייתה מנותקת מן ההלכה. באותה עיר ובאותו דור נכתב השולחן ערוך.