"נתון תתן לו" – רבי חיים, הבן איש חי והאותיות הכפולות, פרשת ראה

נתון תתן לו (טו י)

מעשה בחכם אחד בשם רבי חיים שהיה בקי עצום בתורה ובש"ס, והיה מצבו דחוק, בא לפני רבינו יוסף חיים זצוק"ל וביקש את עזרתו, הסכים הצדיק לסייעו בתנאי שיגיד לפניו מילים מן התורה, שיש בהם מילה עם אות כפולה בסמיכות לחברתה מא' ועד ת'. פתח רבי חיים ואמר:

ומקללך אאר. בשבתך בביתך. מעקה לגגך. דדו או בן דודו. וישכב במקום ההוא. ווי העמודים. מזזות ביתך. חח ונזם. והיו לטטפת. ובחרת בחיים. ככל היוצא מפיו. וללוי אמר. ממלכת כהנים. ושננתם לבניך. ואת רעמסס. כשהגיע לאות ע' אמר שאין פסוק כזה בכל התורה כולה. ונמצאת במשלי יח כד. להתרועע. חופף עליו. בחצצרות. חלקת מחוקק. וימררו את חייהם. ושש משזר.

כשהגיע לאות ת' ביקש התלמיד חכם את הכסף. הצדיק נתן לו סכום כסף מכובד כי הוא מאוד נהנה מחוכמתו. לאחר מכן אמר שבאות ת' יש את הפסוק, "נתון תתן לו": וכוונת התורה בכפילות הציווי לחזור ולתת שוב! נהנה הצדיק מתשובתו המחוכמת של ר' חיים, ושוב נתן לו עוד סכום כסף הגון ביד נדיבה. (תורת הפרשה להגר"א זכאי, חלק ה)