מה זה קבלת עול מלכות שמים – ולמה ״שמע ישראל״?

קודם מלכות, אחר כך מצוות

רבי יהושע בן קרחה שואל במשנה (ברכות ב, ב): למה קדמה פרשת ״שמע״ ל״והיה אם שמוע״? ״כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות״. קודם האדם מכיר במלך, ורק אחר כך מקבל את גזרותיו.

הרמב״ם (קריאת שמע א, ב) מסביר באותה רוח: מקדימים את פרשת שמע ״מפני שיש בה יחוד השם ואהבתו ותלמודו, שהוא העקר הגדול שהכל תלוי בו״. ״עול״ אינו כאן מילה שלילית – זו התחייבות, כמו של מי שבחר לשרת מלך.

״אחד״ – והכוונה בפסוק הראשון

בפסוק הראשון ״שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד״ יש לכוון במיוחד. בגמרא (ברכות יג ע״ב) נאמר: ״כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו״ – ומאריכים בה׳ של ״אחד״ כדי להמליך את הקב״ה בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם. רבי, מסופר שם, היה מעביר ידיו על פניו בשעה שקיבל עליו עול מלכות שמים – ומכאן המנהג לכסות את העיניים בפסוק הראשון.

אחרי הפסוק אומרים בלחש ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״. הרמב״ם (קריאת שמע א, ד) מביא את המסורת שכך ענו בני יעקב לאביהם, כשאמרו לו ״שמע ישראל – ה׳ אלהינו ה׳ אחד״, והוא השיב ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״.

״בכל נפשך״ – רבי עקיבא

הגמרא בברכות (סא ע״ב) מספרת שכשהוציאו את רבי עקיבא להורג, היה זמן קריאת שמע, והוא קיבל עליו עול מלכות שמים. כששאלו אותו תלמידיו ״עד כאן?״ השיב: כל ימי הייתי מצטער על הפסוק ״בכל נפשך״ – אפילו נוטל את נשמתך – מתי יבוא לידי ואקיימנו. ״היה מאריך באחד, עד שיצתה נשמתו באחד״.

מאז, ״שמע ישראל״ הוא גם המילים שיהודים אמרו ברגעים הקשים ביותר, ונוהגים לאמרו גם לפני הפטירה.

בכל יום, מהבוקר עד הלילה

קבלת עול מלכות שמים חוזרת בכל יום: בקריאת שמע של שחרית ושל ערבית, וגם בקריאת שמע שעל המיטה – ״אף על פי שקרא קריאת שמע בבית הכנסת, מצוה לקרותו על מטתו״ (ברכות ד ע״ב). פרשת שמע כתובה גם במזוזה ובתפילין – כך שהאדם מוקף בה, בביתו ועל גופו.

את הדינים המעשיים – זמן קריאת שמע, הברכות ופרטי הקריאה – תמצאו במאמר קריאת שמע במדריך התפילה.

טעויות נפוצות

• לקרוא את הפסוק הראשון במהירות, בלי כוונה. בפסוק הראשון הכוונה חשובה במיוחד.
• לחשוב ש״עול״ הוא משא כפוי. במקורות זו קבלה מרצון של מלכות ה׳.
• לחשוב ש״שמע ישראל״ נאמר רק בבית הכנסת. אומרים אותו גם בבית, על המיטה, ובשעות קשות.