גאווה וענווה – ״הוי שפל רוח״

גאווה – ״פתח לרעות רבות״

אורחות צדיקים פותח בה את הספר: ״השער הראשון: נדבר בו על מידת הגאווה… כי היא פתח לרעות רבות״. והוא מביא את הפסוק ״ורם לבבך ושכחת את ה׳ אלהיך… ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי״ – הגאווה משכיחה מאיפה הכול בא.

״ענו מאד״

הרמב״ם: ״ולפיכך נאמר במשה רבנו ׳ענו מאד׳ ולא נאמר ענו בלבד. ולפיכך צוו חכמים: מאד מאד הוי שפל רוח״ (דעות ב, ג). ענווה איננה ביטול עצמי – משה היה מנהיג – אלא הכרה שהכוחות הם מתנה.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. כשמצליחים – לומר בלב ״ברוך ה׳״ לפני ״אני עשיתי״.
2. להקשיב יותר מלדבר, ולשאול לדעת אחרים.
3. לקרוא את ״שער הענווה״ באורחות צדיקים – הוא קצר ומעשי.

המקורות

• רמב״ם, הלכות דעות ב, ג – ״מאד מאד הוי שפל רוח״
• אורחות צדיקים, שער הגאווה – ״כי היא פתח לרעות רבות״
• אורחות צדיקים, שער הענווה