"עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם" – והרב מסאסוב והשיכור – פרקי אבות

רבי יהושע אומר, עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוצאין את האדם מן העולם (פ"ב מי"א)

בבריאת העולם נאמר כמה וכמה פעמים: "וירא אלוקים כי טוב". העולם הזה נברא בטוב, הוא טוב כשלעצמו והוא טוב למי שנמצא בו. מי מרגיש רע וחי עם תחושה שרע לו, שידע שהבעיה היא אצלו ולא אצל העולם!

רבי יהושע מלמד אותנו שאדם שלא אוהב אנשים, לא אוהב להיות בחברתם, אוהב להיות לבד ויש לו תלונות על כולם – הוא פספס את המטרה של העולם – לחיות טוב.

אדם צריך חברה טובה, אדם צריך לאהוב אנשים. לאהוב את ההורים, את האחים, את השכנים. יש אנשים שאוהבים רק אנשים בעלי ממון או כבוד, ואילו עם האנשים הפשוטים הם לא רוצים לדבר.. אבל האמת שצריך לאהוב את כולם.

פעם, ניגש לרב הקדוש מסאסוב שיכור והושיט את ידו לנדבה. לקח הצדיק מטבע ונתן ביד השיכור. הלך השיכור וקנה בקבוק ערק, אחד המקורבים התפלא על מעשה הרב ושאל: "מדוע נתת כסף לאדם כמוהו?"

והרב הצדיק ענה בתמימות: "אני לא בודק למי אני נותן, ואת זה למדתי מבורא עולם, גם הוא, לא בררן ונותן אפילו לאדם פשוט כמוני כל מה שאני צריך"...